אתמול ב4 לפנות בוקר חזרתי מהמסיבה אצל תומר ואמא שלי התעצבנה ככה.. חבל על הזמן.. בחיים היא לא התעצבנה ככה..
לגמרי מבאס. עכשיו אני לא יכולה לצאת ליציאה הבאה ויש לי שעה [[צ'יזס!! לי?! שעה?!?!!1 אוףף מה אני אהיה אחת מהחננים האלה שיש להם שעה?!]] לחזרה והכל..
אוחחח אני שונאת את זה.
אני ממש מקווה שהיא תשכח שהיא דיברה על שעות ושטויות כאלה.
אסור!! פשוט אסור שתהיה לי שעה!!!1
מבאס. נכון שמבאס?!?!
מממ.... ואני וטל... בעצם.. אין יותר אני וטל.. זהו.. זה לתמיד.זה לא טוב ולא רע. זה פשוט היה צריך להיות ככה.
איזה שבוע... אני שמחה שהוא נגמר.
אני חייבת לתכנן את השעות שלי מחדש. יוצא לי ללכת לישון כל יום ב06:00 ככה ולקום בערך ב17:00 או אחרי..
אבא שלי אמר לי שאם כמה ימים אני אלך לישון ב13:00 גג ואקום ב12 השעות שינה שלי יסתדרו פחות או יותר...
אני צריכה לעשות את זה...
לא יודעת..
טוב לי ככה..
[[ועכשיו ה"שעת חזרה" הזאת?!& היא רוצה שאני אחזור עד 2 וחצי גג.. איך אפשר?! שתלך קיבינימט. בשביל מה אני צריכה את זה?!]]
למה שזה יעניין אתכם בכלל?!
זמן זה חרא. או שהו נמרח [[כמו עכשיו]] או שהוא עובר ככה בפריז שלא שמים לב בכלל שעברו שעתיים.. ועוד שעתיים..
הוא פשוט אף פעם לא הגיוני. אף פעם לא כמו שחשבתם. כמו שצריך. זה לא בסדר.עוד דבר בעולם הזה שלא בסדר. זמן.
תחשבו כמה כיף היה בלעדיו?!
אני מרגישה שחפרתי.
משעמם לי!
