| 12/2008
פוסט ארוך וטוב [:
התחלתי לקרוא קצת מההיסטוריה של הבלוג ונזכרתי בתקופות ממש יפות מהחיים שלי וגם כמה שיותר יפות. ועוד כמה שהיו ממש ממש יפות. פצצות על. כוסיות. עם מבנה גוף כמו של בקבוק קוקה קולה זכוכית. קרה. בלי העטיפה מסביב. עם העשן שיוצא החוצה. והקול של התסססססס. בזמן האנשלוס.
אז כמו שאמרתי, היה מעניין לעיין [חרוז! תפוז! מרק חפוז!] בבלוג והתחשק לי לכתוב פוסט. סתם כדי להשוות. וסתם כי התחשק לי. טוב, מאוד התחשק לי. ממש אבל. לגמרי. לחלוטין. חלוט כמו בלוט. לא סתם בלוט, בלוט של סנאי. סנאי יפה. כוסית של סנאי. עם מבנה גוף כמו של בקבוק קוקה קולה זכוכית. קרה. בלי העטיפה מסביב. עם העשן שיוצא החוצה. והקול של התסססססס. בזמן המרי העברי.
אז דבר ראשון, צחקתי מהפוסט שלי מתחילת שנה"ל הלימודים שעברה. כוסית של שנה. עם מבנה גוף.. סתם לא. בכל מקרה, נהניתי ממנו אבל אני חייב לתקן כמה דברים.
הנה הקטע למי שלא זוכר או לא קרא: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=420646&blogcode=7379130
אז קודם כל, בת שבע מורה מעולה וכבר הפסקתי לקרוא לה בשב"ז. ונכון, היא נשארה מניאקית אבל לא אליי ככה שמה אכפת לי? הכיתה שלנו הפכה לכיתה של מופרעים, כל אחד יותר גרוע מהשני. דמיינו לכם: כיתה, בנים, כיתה של בנים, כיתת בנים. דמיינו. כיתה נוראית, אנחנו הפכנו לכיתה הכי גרועה אבל אני נהנה מכל רגע.
יש לנו מורה לספרות, ואתם מכירים את זה שאומרים שכל המורות לספרות חמודות ורכות ונפגעות מהר וכאלה. אז זה נכון. אני כל כך מרחם על המורה שלי. אני פשוט מדמיין אותה בוכה כל פעם שהיא יוצאת מהכיתה. *המורה על הברכיים**הכל שחור**זרקור לבן מכוון עליה מלמעלה**בכי**WHY?! WHY GOD WHY?!* זה מה שעולה לי בראש כל פעם מחדש..
אלכס נשאר איתי לעוד שנה ואני הכי מרוצה בעולם. [: הוא מורה מעולה, והוא עדיין מצחיק אותי עם היציאות הקבועות שלו ויש גם חדשות! D:
היה קטע שהוא אמר לנו משו על זה שלא הבנו שאלה מהספר:
[ד"א כן, הוא מדבר על עצמו בגוף שלישי]
"חבר'ה אני לא יודע מה אתכם אבל אלכס יודע עברית רק 17 שנה!"
אנחנו בני 16 וחצי.. מה אתה מתנשא מעלינו, הא?!?! [ולא נדבר על בוטן הקטין. והמכוער. אבל זה לא קשור, סתם רציתי להביע עמדה. שהוא מכוער. וקטין.]
אבל הוא אחלה של מורה, שיעשה לי פונקציית שורש בעלת נק' פיתול!
ואם כבר בוטן המכוער, כולנו מודעים למצב בדרום. יש הרבה שאני שומע, רואה או קורא אצלם שאנחנו עכשיו בתוך הבועה, שאנחנו צריכים להבין איך זה לחיות בתוך תקופה שתוקפים אותך כל הזמן ולעזור. אבל בדוגרי אני לא מרגיש את זה. כאילו, המלחמה לא הייתה הדבר שהכי הזיז לי, לא מיהרתי להגיע לממ"ד ולא פחדתי לצאת החוצה לפה ושם בשביל המכולת. וזה לא שלא היה אכפת לי מהחיים שלי אלא שפשוט לא היה אכפת לי מהמצב במדינה, הייתי הבנאדם הכי פחות אקטואלי שהיה יכול להיות עד לפני המבצע. עכשיו, אני פשוט יושב ומקשיב למצב ומפנים עד כמה זה רציני. בקיצור, שייגמר.
ואם כבר הדרום, איך אפשר שלא לדבר על חנוכה דרום?!?! DDDD:
היה טיול אדיר, נהניתי והטיול היה ממש במקום. השישיסטים [שיצאו] הפתיעו אותי לטובה ונהניתי איתם מכל רגע. בכל טיול הנהגתי שיה, תמיד הרגשתי חלק מההנהגה - לא חלק מהשבט. וזה לא בגלל השבט, הוא היה בסדר גמור, פשוט היה לי כיף עם שאר ההנהגה כי ראיתי אותם הרבה פחות. אבל הטיול הזה שינה לי את הפרספקטיבה [כתבתי נכון?..] לחלוטין. השבט עלה בכמה רמות מעל ההנהגה והרגשתי מעולה! שבט עידן [כן שיסטר, שבט על שמך P:] אני אוהב אתכם!!! 3>
ואם כבר חנוכה, כמה מכם אכלו סופגניות החג? וכמה? אני לא אכלתי כל כך הרבה השנה ואפילו כמות מועטת בשל המיתון. |: היום בבוקר שמעתי בחדשות הבוקר משו מצחיק על נשים. איזה אחד אמר: "עוד לא נולדה האישה שאכלה סופגניה שלמה." וזה כזה נכון! אתן תמיד אוכלות אותן בחצאים. דחפו אחת לפה ותקיאו בסוף החג, מה יש?! ואורנית, לא כולנו מרגישים נקיפות מצפון אחרי אכילת הסופגניות, יש כאלה שמרגישים.. איך קוראים לזה?.. אה, כן, שובע!
ואם כבר שובע, סיימתי עם הפוסט.
ולסיום, אני רוצה להקדיש לכם קטע מצחיק:
...
טוב, אין לי.
ביי. [:
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
