"האור בקצה המנהרה יכול להיות הרכבת שתדרוס אותך" |
| 10/2008
HappyHappyHappy JoyJoyJoy
הימים האחרונים עברו עליי בלחץ מטריד מהול בכיף עצום. השבוע של הטקס פתי"ש, יומכיפור, חופש עמוס בדברים בלי זמן לנוח.
יומכיפור עבר ממש מהר, נהניתי מכל רגע. מהשנייה שיצאתי עם החבר'ס לאחדות ומשם התפגרנו לכל מיני מקומות [כולל לראות אלפי ילדים עם כיפות זורקים סלעים על מכוניות ויורדים על האמהות של הנהגים] ועד הרגע שחזרתי הרוס הביתה ולא מצאתי מה לאכול במקרר. מתחילת הישב"ץ עם מוקי על הטיול ועד הארוחה שאחרי הצום. בקיצור, אפשר לומר שאם היה לי בTDL "למצות את יומכיפור כמה שיותר" אז אני אוכל לרשום שזה קרה [: שמעו בדיחה! צבוטותי וכותותי הלכו לים. רפול טבע. XDDD
שישבת עבר עליי בעיקר עם החניכים. הם בנו, עבדו, עברו פעולות, צחקו, בכו *צחוק מרושע* (P:) והעיקר - נהנו. אני חולה עליהם, הם באמת מדהימים, כמה שהם מעצבנים, ככה מדהימים! D:
בסופו של דבר, עם כל הלחץ והעצבים, אתמול בערב יצא טקס מעולה! הלך חלק, היה מצחיק, כולם נהנו וקיבלנו מחמאות בלי סוף. וכמובן שאין כמו קונטאקט עם החברים בסוכה של זוהר באמצע הלילה! 3>
"..ימים של אושר.."
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
