Reflected in My Fantasy

עשיתי פוסט שלם אבל כמו תמיד לחצתי על משהו והוא נמחק לי עוד לפני ששמרתי. 

אני לא אכתוב אותו מהתחלה, רק אזכיר כמה נקודות חשובות. 

ב26 לאפריל אני אסיים את המבחנים, את השנה הראשונה של אוניסרסיטה, ואתחיל לחיות.

אני מסתכלת לאחור, לתחילת השנה, ואני לא יכולה להזכר ביותר מ2 דברים שעשיתי.

אני עצלנית ברמות מטורפות, כשיש לי זמן, אני לא יוצאת למסיבות או עם חברים, אני יושבת בבית ורואה סרטים. נמאס, באמת שנמאס. אני רוצה לחיות. אני רוצה לצאת, להנות, להשתגע, לשנות, לנסות. אני רוצה לראות מקומות, לעבוד, להכיר אנשים (לא בספריה אהמאהמ), להתנדב-אולי בתיאטרון, ולנצל כל דקה שיש לי. אני לא רוצה לבזבז יותר את הזמן. כי באמת, עד כמה שזה עצוב, אני מרגישה שהשנה הזאת היתה בזבוז זמן מטורף.

אני לא רוצה להתעורר יום אחד לים של בעיות, להסתכל אחורה, לראות שלא עשיתי עם עצמי כלום, ולשים לב שכבר מאוחר מידי.

זה הזמן לחוות את כל זה.

יאללה, 27 באפריל, היר איי קאם!