כל שנייה מבוזבזת.

השעון הארור הזה.

אני יכול לשבת שעות מול השעון ולראות את השניות שלנו עוברות. כל שנייה, כל פעם שמתחלף מספר, אני יודע שזאת שנייה שבוזבזה. יכולתי להיות איתך! אבל מצד שני, מה אני כבר יכול לעשות? לעזוב את כל החיים שלי כאן ולסוע אליך? לעזוב פשוט הכל, את העתיד שלי, שגם הוא לא כל כך בטוח, בשבילך? אני נשבע שהייתי עושה את זה אם היה לי סיכוי כלשהו.

אם הייתי יכול רק להביע את התסכול! אפילו שירים הפסקתי לכתוב.

אני אוהב אותך.

אני רוצה אותך.

אני צריך אותך.

כל שנייה מבוזבזת.

מבוזבז כמו הזמן שהשקעתי בכתיבת הדבר הזה.

חה.

List:

Daniel's drawing

Draco/Olivia

Harry/Draco fanart

Happy Potter-I'm way too slow

M.O.S.A.D.

לא יודעת אם יצא טוב.

דראקו התעורר בשעת בוקר מוקדמת על רצפת החדר, כשהוא שוכב על גבו לצד אוליביה. הוא קם בשקט, התלבש וחמק מהחדר מבלי להשמיע צליל.

בדרכו לסלון עבר דראקו ליד חדר האורחים הפתוח. במבט חטוף, דראקו שם לב למחברת אדומה פתוחה כשפניה מטה על הספה. דארקו נכנס לחדר, התיישב על הספה והחל לקרוא את הכתוב, בכתב יד צפוף וקפדני, ביומנה של אוליביה.

יומן יקר,

אני לא יודעת מה עובר עלי. מאז שפגשתי את דראקו, וראיתי איך הוא גדל, אני לא מצליחה שלא לחשוב עליו בכל שניה.

כבר כתבתי שהוא ניסה לנשק אותי כמה פעמים, ונכון שקשר כזה עם קרובי משפחה לא מקובל עלי בשום צורה שהיא, אבל אני כל כך רוצה לעשות את זה עוד פעם. אני דוחה אותו שוב ושוב אולי בשביל להבין מה אני רוצה או אולי בשביל שאני אפסיק לרצות את זה.

אני מבולבלת כל כך.

אני רוצה לראות אותו עכשיו. אני חושבת שאני אצא להסתכל קצת על הבית ואולי אני אתקל בו.

אוליביה.

דראקו סיים לקרוא את הקטע מספר פעמים, אך המשיך לבהות בדף זמן מה. הוא ישב שם בפה פעור ולא זז.

הוא לא באמת ידע ממה יש לו להיות מופתע כל כך. הם הרי שכבו לפני מספר שעות, אבל הוא לא באמת ציפה לרגשות כלשהם מצדה של אוליביה.

"דראקו?" נשמע קולה של גברת מאלפוי מהקומה התחתונה ומיד אחר כך נשמעו צעדים מתקרבים. דראקו הניח את היומן במקומו, יצא מהחדר וסגר את הדלת.

אוליביה התעוררה לבדה בחדר הגדול. היא היתה עירומה לגמרי וגבה כאב. בתחילה, היא לא זכרה מה קרה בלילה, אך במהרה מוחה קדח במחשבה על ההשלכות של הלילה האחרון.

מה זה יעשה ליחסים שלה עם דראקו? מה זה יעשה ליחסים של המשפחה שלה עם משפחת מאלפוי?

אוליביה נשארה לשבת עירומה על רצפת החדר הקרה במשך מספר דקות ולאחר מכן התלבשה וברחה מהר לחדרה.

RIP

אין לי הרבה מה להגיד על המחנה... בעיקר בגלל שאני לא זוכרת יותר מדי פרטים. אבל יש תמונות.

יום שבת-21/7

הגענו לשבת, קיבלנו כובעי קש, עלינו לאוטובוס.

הגענו ליער, פגשנו את החברה [היפים] של החלוץ, לא עשינו הרבה.

כמה בנים כבר הספיקו להרוס את המבנה, צעקו על הגדוד ובצדק.

לא אמרתי את זה קודם, אבל המבנה שהחלוץ סידר לנו, פשוט מדהים.

I'm sexy, I'm hot, I'm everything your'e not

HA!

יום ראשון-22/7

בלילה כיפכפו אותי נון סטופ.

כיתות ה' באו.

לא זוכרת מה היה ביום ראשון. באסה.

לא לקחנו לגבעתיים רק פחי זבל.

היו גם מגרפות וסנדות של שצ"ג.

השאלה היא, למה צילמתי את זה?

יום שני-23/7

כל היום ממ.... קרו דברים.

בערב יצאנו לספארי.

היה ממש לחוץ. היינו צריכים לאכול בטיל, למלא ג'ריקנים בטיל.

קיבלנו חולצות ואוברולים [שלצערי לא צילמתי].

אין לי תמונות מהספארי בכלל, אז אני אשים סתם תמונות כדי להראות שהיה יום שני במחנה.

נימי קול מצייר במחברת שלי [!!!]

יום שלישי-24/7

היה ספארי.

היינו כל כך טובים.

נכון שאני לא טובה בכלל בכל החרטא של הצופיות, אבל הוצאתי את הגרון.

יש לנו גדוד שולתתת. *קשוחית ואפלה*

כמו שאמרתי, אין לי תמונות מהספארי, אבל יש תמונות שאני חושבת שהן אחרי שחזרנו.

רק מיכל

~

יום רביעי-25/7

בבוקר היה יום שבט או איך-שלא-קוראים-לזה.

היה ממש כיף.

הייתי בקבוצה של נעה טולמן [שאין לי מושג איך כותבים את השם שלה] עם טון ילדים פיצים וניב שמואל.

קיבלנו חולצות של השבט [שגם אותן לא צילמתי].

בצהריים היה ביקור הורים. אבא שלי לא בא בגלל שהאח התינוק שלי הלך יום קודם והוא בא לקחת אותו.

בערב היה טקס הנהגתי. לא זכינו בספארי.

תחנת יוגה

תחנה שדגים בה ארצות.

הצופים זה חינוכי!

אסיפים

פיקאצ'ו

מחסן-סן

יום חמישי-26/7

יום פירוק.

זה לקח כל כך הרבה זמן!

נו, מילא.

אומפה לומפה

איזו מן קבוצה יותר טובה הייתי יכולה לבקש לעצמי?

גם שיר, גם דיאנה וגם חבריקואים שלי.

אין לי באמת משהו להגיד.

זה רק עצוב שהשנה הזאת נגמרת.

כרמל

אין כמו גדוד כרמל.

לא נהיה גדוד יותר....

איזה מגניב זה?!

[הייתי שמה עוד תמונות, אבל זה לוקח שנה]

סוף.