הבטחה.

אין הרבה מה להגיד חוץ מזה שרוב הזמן היה נפלא.

אוי, אלוהים....!

בעוד יומיים ההופעה!

זאת ההופעה הכי סיוטית בחיים שלי!

הריקוד של הסטפס לא מוכן בגרוש. בעיקר לא אני. ואני מקדימה, באמצע כל הזמן. ויש לי סולו לא טוב.

בריקוד קלאסי אני נראית זוועה יותר מחצי ריקוד, בזכות אריק שהחליט שלובשים רק בגד גוף וגרביונים. לא סתם שאני נראית זוועה אני גם מרגישה זוועה. אני לא יכולה לזוז מרוב שאני מרגישה נורא ככה. אבל אין עם מי לדבר בכל מקרה.

הריקוד של צ'ינג דווקא סבבה. חוץ מזה שאין לי גופיה. ואם לא ימצאו גופיה אז בטח נהיה עם בגד גוף. לא טוב. חוץ מזה שהאדג'יו צולע.

אני באמת בטוחה שהדבר האחרון שאני רוצה זה להופיע!!!

למה אתם חושבים שאתם יודעים מה אני מרגיש? כי אתם יותר מבוגרים ממני?

אני יודע שאתם בטח יודעים, אבל למה אתם מנסים להגיד לי מה אני מרגיש? אני יודע מה עובר לי בראש, בערך. אתם רק מנסים לבלבל אותי, נכון?

אני עומד להתפוצץ ואתם לא עוזרים!

ואתה!

אני כל כך צריך אותך עכשיו ואתה פשוט.... לא פה. או שאולי זה אני... שלא שם. או שזה בכלל השעון... שלא זז.

בקבוק זכוכית ריק נפל על הרצפה, אך לא נשבר. צל מתנדנד כה וכה, הולך וגדל על קיר המסדרון שמוביל אל מקלחות המדריכים.

נערה בעלת שיער בלונדיני ארוך מעדה ונאחזה במשקוף בכדי שלא תפול על רצפת האבן הקשה, פותחת לרווחה את הדלת הלא נעולה. הנערה היתה עירומה ושיכורה לגמרי.

בתוך החדר, מול האמבט המלא הגדול, עמדה נערה עירומה שהסתובבה למשמע הרעש. "קיסי!" היא קראה בהפתעה ורצה לתמוך באחותה. "קרה משהו, קיסי?"

"הו! היי בלה!" קיסי ציחקקה ונפלה אל אחותה, שמיהרה לתפוס אותה. "וואו! יש לך ציצי ממש ענק!" היא אמרה, פוזלת אל שדיה של בלה.

"אויש, נו, באמת, קיסי!" בלה אמרה ועזרה לקיסי להתייצב במקומה. קיסי, מצדה, רק צחקה לעצמה צחוק של שיכורים. "נרקיסה!"

"בלטריקס!"

"את מוכנה להסביר לי מה הולך כאן?!" בלטריקס צעקה על אחותה נרקיסה שברגע זה כבר הסתכלה על אחותה בתמימות, אך החלה לצחוק שוב במהרה. "תפסיקי לעשות שטויות, קיסי. אני אקח אותך לחדר,"

"לא! אל תעשי את זה!"

"בבקשה, נרקיסה,"

"בלה!" נרקיסה הלכה בצעד מהיר לכיוון אחותה, אך מעדה, נפלה על אחותה בלטריקס ושתיהן נפלו ביחד אל האמבט שמימיו כמעט לא נראו מתחת לקצף והסבון. "בלה! יש לי משהו להגיד לך..." נרקיסה לחשה והתקרבה אל בלטריקס.

"מה יש לך להגיד, קיסי?" בלה שאלה בטון משועמם במקצת.

נרקיסה התקרבה אל אחותה עוד קצת. "אני אוהבת אותך..." בלטריקס נשמה את הבל פיה של נרקיסה, המסריח מאלכוהול. "גם אני אוהבת אותך, קיסי," היא אמרה והזיזה את ראשה הצידה, כדי שלא תריח שוב את הריח החריף.

"לא, בלה. אני אוהבת אותך..." היא התקרבה אליה אפילו יותר ונשקה לה על השפתיים.

"קיסי, מה את חושבת שאת עושה?!" בלטריקס הדפה מעליה את נרקיסה. "את דפוקה?!" היא שכחה לגמרי שאחותה שיכורה.

"אני אוהבת אותך!" היא אמרה והתקרבה שוב אל אחותה. הלב של בלטריקס דפק בחוזקה. מה פתאום אחותה מנשקת אותה כך? מה פתאום היא רוצה להמשיך? היא נשמה נשימה עמוקה ולא הרחיקה ממנה את נרקיסה. זאת נשקה לאחותה פעם נוספת, הפעם פתחה את פיה והחדירה את לשונה בין שפתיה האדומות של בלטריקס.

בלטריקס היתה צמודה לקיר האמבט, נרקיסה לא נותנת לה לזוז, מלבד לכרוך את ידיה סביבה. שד לחוץ על שד, שני לבבות פועמים בחוזקה.

אמרת שתסמוך על פינג...

...מולאן אינה שונה ממנו....

משום מה, המשפט די... לא יודעת.

אולי בגללו וזה...

התחלתי לתרגם פאנפיק הארי/דראקו.

אני צריכה מישהו שיקרא אותו אחרי שאני אסיים את התרגום. אבל מישהו שיודע לתת ביקורת בונה, בבקשה.

כשאני אגדל, ואגור עם דניאל בבית פרטי [שלא נבנה. נקנה בית שבנו מזמן מזמן] באוקספורד, אני יודעת כמעט בדיוק איך תראה הגינה שלנו.

היא תהיה מלבנית או מרובעת כזאת ולא גדולה. הדשא תמיד יהיה ירוק, אלא אם תהיה בצורת ונאלץ לחסוך במים, כמו בסוף יולי במסדר עוף החול.

בצד אחד של הגינה נגדל עץ דובדנים, כך שתמיד באביב תהיה לנו פריחה ורודה של פרחי סאקורה, ובצד השני תהיה ערבה גדולה כזאת [אבל לא ערבה מפליקה. זה נראה לי מעט מסוכן].

אני רוצה גם שיהיו שיחי ורדים, למרות שכשאר יהיו לנו ילדים זה יכול להיות מעט מסוכן, בגלל הקוצים. אני רוצה גם את הפרחים האלה שסבתא שלי אוהבת, שאני לא זוכרת את שמם.

אולי יהיו פסלונים קטנים כאלה, של גינה, אבל לא גמדים מוזרים כאלה. אולי נעל מאבן, כמו של לפרקונים, עם אבזם מרובע גדול ובפנים יהיו פרח אחד.

הייתי רוצה גינה שתראה כמו מן גן או יער קסום כזה.

רק חבל שאני מחוברת למציאות בחוט דק, ואני יודעת שזה לא אפשרי.

אני לא מאמינה שאני ממשיכה לעשות את זה!!!!!!!!@#

למרות שלא כל כך אכפת לי ממנו. הוא סתם איש מהצ'אט.

בסדר, נו.

כולה ילד חרמן בן 16............. הוא יחיה טוב גם אחרי שאלך.

היום..... עשיתי מעשה!

כן כן, ואם אתם רק חושבים לעצמכם "תגלי לנו עמית! תגלי לנו מה המעשה!", תדעו לכם, שאתם לא רוצים לדעת, אבל מיד אספר.

היום הסרתי שיערות. ולא סתם, אלא הסרתי שיערות מפלג גופי התחתון.

ואני קצת בהלם מעצמי, כי הרי, למה לי לעשות את זה? אוה כן, יש הופעה ואם לא הייתי עושה את זה היו מפקפקים בזהותי כיצור ממין נקבה.

נו, מילא....