חזרתי מפריז, וכן, כתבתי "יומן".

*זה הולך להיות פוסט ארוך וחופר ואין ליחס לכל מה שכתוב בו כל משמעות*

30.9.07

אני באמת לא זוכרת  פעם שטסתי לאנשהו ורציתי לחזור הביתה בשניה שירדנו מהמטוס.

אמא שלי והאחים שלי מתלהבים מכל שטות, אבא שלי חופר עם הסטוריה.

דבר ראשון, אני לא יושבת יותר במעבר בחיים!

דבר שני, ישראלים זה רע. הכל היה מלא סיגריות.

כל מה שהיה להורים שלי להגיד זה לא לדבר חזק בעברית, דבר לא נחוץ כי אני עומדת להתרחק מהם כמה שאפשר, וגם אם לא, לא בא לי לדבר איתם.

בשדה תעופה קבלתי אסאמאסים מאייני ומספיר. זה באמת נחמד מצדם.

עלינו על רכבת די ריקה אחרי שלקחנו את התיקים שלנו. כמובן שעם המזל שלנו היא התמלאה עד אפס מקום. שם ראיתי את חתיך מס' 1*.

איכשהו יצאנו משם והחלפנו רכבת. גם שם לא היה מקום והיה שם איש עם עציצים שהסתכל עלי בצורה ממש מוזרה ואישה שמצצה אצבע. התחנה האחרונה של הרכבת היא בדיוק ליד הדיסני. כשראיתי את הפארק/המלונות של הפארק (בסוף הסתבר שזה לא זה ולא זה, אלא הווילג') הדבר הראשון שהיה לי בראש זה "אני חושבת שאני גומרת" (לא). יפה מושלם מקסים.

רצנו לאוטובוס (כמובן שאני שוב נשכחתי מאחור, מגלגלת את המזוודה שלי ומקווה שיחכו לי), שהיה גם הוא מלא מדי. שם ראיתי את חתיך מס' 2*. אבא שלי אפילו לא ידע לאן ללכת. בסוף הגענו ל"מלון" שלנו. זה איזה מין כפר קריפי ושומם ואני מתה לעוף מפה.

בסוף, סוף-סוף, נכנסתי להתקלח. אני חייבת לציין שזה הדבר הכי טוב שקרה לי היום. כל כך חם ונעים ומנחם. למרות שהייתי צריכה להחזיק את הטוש.

אביב הלך לישון עם יונת ואבא (כן, אני גם לא מבינה למה אף אחד לא ישן על הספה) אז אני צריכה להיות עם אמא בחדר. לא רוצה.

היד שלי כואבת, האמפי שלי אכל עכשיו את הסוללה השלישית והאחרונה שברשותי, בא לי לבכות ואני רוצה הביתה.

נ.ב.

שכחתי לציין שלא אכלנו ארוחת ערב ואני מתה לאכול (בעצם... עבר לי), ואני כל כך שמחה שלקחתי את שפני. הייתי מתה בלעדיו.

1.10.07

קמתי בבוקר עם הרגשה קצת טובה יותר. בגלל שלא היה לנו אוכל הלכנו למכולת וקנינו דברים.

אחר כך נסענו לתחנה שליד דיסני וקנינו שם כרטיס לכל השבוע. תמונה מכוערת יש לי שם.

נסענו ברכבת והלכנו לכנסיית סנט שפל. יש שם וויטראז'ים ענקים וממש יפים.

אמ...

הלכנו לאכול ארוחה צהריים במסעדה איטלקית. אמא ואבא שלי היו עצבניים ולא היה כיף בכלל. בכיתי באמצע המסעדה. בערך אז ההורים שלי החליטו לסתום קצת את הפה.

משם, אני חושבת, הלכנו לנוטרדם. בדרך לשם ראיתי את חתיכים מס' 3*.

בכניסה לכנסייה רואים את הפסלים, אז צלמתי רק את אלה שרואים ב"גיבן".

כשנכנסנו מישהו נגן בעוגב וזה היה ממש מצמרר. כל כך יפה ומפחיד שם.

הלכנו לאיים האלה שעל הסיין. כשחפשנו אוכל (קודם) ראיתי את חתיך מס' 4*. על האי השני עלינו כדי לאכול גלידה. אכלתי בטעם מנגו והיה טעים. על האי הזה ראיתי את חתיך מס' 5*.

בסוף נזכרנו שצריך לקנות אוכל לבית והלכנו לגלרי לפייט. קצת יקר ופלצני ומכוער. אמרתי להורים שלי שנראה לי ששם יקר מדי, ואמא החליטה שאני סתם מנדנדת והורסת הכל. היא ואבא פשוט לא מבינים שאני כל הזמן שומעת אותם מתלוננים שאין כסף והכל יקר, וכל מה שאני עושה זה מורידה מעצמי ולא מבקשת הרבה. זה פאקינג איול בפריז! אסור לי לרצות שיהיה לנו כסף לקנות דברים חוץ מאוכל?! בכיתי שוב.

אז נסענו הביתה ואבא הכין פסטה ושוב בכיתי.

סתם יום מסריח וטיול גרוע.

נ.ב.

אולי מחר אני אלך לקפה אינטרנט.

נראה...

3.10.07

לא כתבתי אתמול כי נורא כאב לי הראש ובקושי זזתי.

ביינו במוזיאון ובאייפל. היה חביב ביותר. היה חתיך ליד הלובר (חתיך מס' 6*) וחתיך במוזיאון שנכנסנו אליו ושכחתי את שמו (חתיך מס' 7*) ואיש שדומה לאנדי מFOB בתחנת רכבת.

היום היינו בדיסנילנד. היה ממש כיף, אבל קצת מאכזב למרות הכל.

-מהיום אני לא אוכלת יותר ממתקים.

4.10.07

היה ממש נחמד היום.

כבר באוטובוס בבוקר ראיתי את חתיך מס' 8*.

נסענו למונמרט או איך שלא אומרים/כותבים את זה. היום שם מאהאלף חנויות סקס. קנינו פטל והלכנו למקום שרנואר צייר בו איזה ציור, אבל לא יכולנו להכנס לשם. אז הלכנו לכנסייה גדולה והיתה מיסה. הנזירות שרות ממש יפה שם.

ראיתי את חתיך מס' 9*, ובחוץ ראיתי את חתיך מס' 10*. היה בחוץ גם ג'גלר גרוע ביותר.

משם הלכנו לשער הנצחון ולהסתובב בשנזאליזה (הא?). מגניב שם, טהל בפנאק כל האנימות בלי תרגום לאנגלית.

המשכנו ללכת בשדרה. ראיתי שם את חתיכים מס' 11*. היינו ליד האובליסק הגנוב וליד הכנסיה שנראית כמו מקדש וחפשנו תחנת רכבת ולא מצאנו, אבל נכנסנו לחנות חרדל והיינו ליד ראלף לורן. אולי רייצ'ל עובדת שםץ חהחהחהחה לא.

באוטובוס בחזרה למלון השומם היה חתיך חתיכי ביותר. הייתי חייבת להסתכל עליו כל הזמן. חתיך מס' 12* לידיעתכם.

זה הכל להיום.

5.10.07

הלכנו ללובר היום בבוקר!

כמה אנשים שם הסתכלו עלי וצחקו. עושים לי את זה כל הזמן! אני נראית עד כדי כך רע? לא חשוב.

ברכבת ראיתי את חתיך מס' 13*.

הלובר זה אחלה של מוזיאון אבל הוא ענקי.

המונה ליזה זה לא משהו. כאילו, אני אוהבת, אבל היא קטנה כזאת.

אחר כך אכלנו ארוחת צהריים במסעדה יפנית/סינית/גם וגם. להפתעתי, דגים עושים לי את זה.

אז נסענו לוורסאי לארמון, אבל לא נכנסנו וסתם הסתובבנו בגנים הגדולים מדי.

נ.ב.

בתחתנת אוטובוס בערב ראיתי את חתיך מס' 14*.

לא כתבתי יותר. לא היה לי כוח.

אבל מה שעוד עשינו זה.... לא זוכרת האמת.

אבל אתמול בבוקר ראיתי יפני סופר חתיך ורציתי לצלם אותו אבל... לא.

***

חתיך #1:

שיער חום בהיר, ארוך.היה לו ג'קט חום עם גולגולת מאחורה.

היה לו סקיני בז' ועל הג'קט היו לו סיכות כוסיוט.

אפילו היו לו עיניים כחולות.

חתיך #2:

שיער חום ו... זהו בעצם. הוא לבש סווצ'רט יפה.

חתיכים #3:

לא כל כך יפים, האמת, אבל הם שני גברים לבושים יפה והם הלכו יד ביד.מה? זאת אני, אחרי הכל.

חתיך #4:

איש עם תלתלים בהירים יפים ובגדים צבאיים. סתם כזה.

חתיך #5:

ג'ינג'י מתוק! והוא נראה בגילי.

חתיך #6 -חתיך עם מצלמה 1-:

מתוק! לא משהו מיוחד, אבל קצת כן.

חתיך #7 -חתיך עם מצלמה 2-:

אימו כזה עם שיער בהיר. שירה סטייל.

חתיך #8 -לופין-:

הוא כזה לופין! עם שיער ממש בהיר ומשקפיים ושחיף כזה. אעה!

חתיך #9:

בלונדיני גבוה כזה. גם חתיך וגם מתפלל. בעצם.. לא כל כך מתפלל.

חתיך #10:

שיער חום עם חמצון ופוני ממש יפה. ועיני דבש...

חתיך #11:

פשוט שורה של חתיכים, אחד אחרי השני. לא אפרט אחד אחד.

חתיך #12:

כשראיתי אותו חשבתי על שירה. היא היתה מזילה עליו ריר. בלונדיני כזה עפ תלתלים ועיניים בהירות.

ררררר.....

חתיך #13:

ראיתי אותו בערך כי לא היה לי נעים לחזור אחורה להסתכל. נראה כמו צ'אד מייקל מארי עם עגילים במבט חטוף.

חתיך #14:

בלונדיני.

חולצה יפה.