אני לא מרגישה צורך מיוחד לבקש סליחה ביום כיפור.

זה לא בגלל שאני לא חושבת שעשיתי משהו רע, זה בגלל שכל החיים שלי אני עסוקה רק בלהתנצל על כל פיפס שאני מרגישה שעשיתי לא בסדר. אם לפעמים אין לי אומץ או הזדמנות להגיד לאותו אחד בפנים, אני חושבת על זה הרבה.

אני לא בן אדם טוב, בבסיסי. אני מקללת, ואני לא נחמדה לאנשים. אני מתחזה לאנשים לא אמיתיים, ואם לא, אני לא נותנת לאף אחד חשק אמיתי לשמור איתי על קשר.

אני יודעת שפגעתי באדם אחד לפחות השנה. אפילו יותר, זה בטוח. אז אני רוצה לנצל את זה שזה יום כיפור, וכולם מבקשים סליחה אחד מהשני באובססיביות, ולהתנצל.

סליחה,

שאני מתקרצצת

שאני מקללת

שאני מסריחה

שאני לא סימפטית

שאני לא נותנת לאנשים את התשומת לב שאני חושבת שמגיעה להם

שאני אנטיפטית

שאני הורסת שמחות

שאני דכאונית

שאני פוגעת

שאני לא נחמדה

סליחה

איזו מילה מעצבנת.

כמה שאפשר להגיד אותה ביום אחד.