לא יודעת אם יצא טוב.
דראקו התעורר בשעת בוקר מוקדמת על רצפת החדר, כשהוא שוכב על גבו לצד אוליביה. הוא קם בשקט, התלבש וחמק מהחדר מבלי להשמיע צליל.
בדרכו לסלון עבר דראקו ליד חדר האורחים הפתוח. במבט חטוף, דראקו שם לב למחברת אדומה פתוחה כשפניה מטה על הספה. דארקו נכנס לחדר, התיישב על הספה והחל לקרוא את הכתוב, בכתב יד צפוף וקפדני, ביומנה של אוליביה.
יומן יקר,
אני לא יודעת מה עובר עלי. מאז שפגשתי את דראקו, וראיתי איך הוא גדל, אני לא מצליחה שלא לחשוב עליו בכל שניה.
כבר כתבתי שהוא ניסה לנשק אותי כמה פעמים, ונכון שקשר כזה עם קרובי משפחה לא מקובל עלי בשום צורה שהיא, אבל אני כל כך רוצה לעשות את זה עוד פעם. אני דוחה אותו שוב ושוב אולי בשביל להבין מה אני רוצה או אולי בשביל שאני אפסיק לרצות את זה.
אני מבולבלת כל כך.
אני רוצה לראות אותו עכשיו. אני חושבת שאני אצא להסתכל קצת על הבית ואולי אני אתקל בו.
אוליביה.
דראקו סיים לקרוא את הקטע מספר פעמים, אך המשיך לבהות בדף זמן מה. הוא ישב שם בפה פעור ולא זז.
הוא לא באמת ידע ממה יש לו להיות מופתע כל כך. הם הרי שכבו לפני מספר שעות, אבל הוא לא באמת ציפה לרגשות כלשהם מצדה של אוליביה.
"דראקו?" נשמע קולה של גברת מאלפוי מהקומה התחתונה ומיד אחר כך נשמעו צעדים מתקרבים. דראקו הניח את היומן במקומו, יצא מהחדר וסגר את הדלת.
אוליביה התעוררה לבדה בחדר הגדול. היא היתה עירומה לגמרי וגבה כאב. בתחילה, היא לא זכרה מה קרה בלילה, אך במהרה מוחה קדח במחשבה על ההשלכות של הלילה האחרון.
מה זה יעשה ליחסים שלה עם דראקו? מה זה יעשה ליחסים של המשפחה שלה עם משפחת מאלפוי?
אוליביה נשארה לשבת עירומה על רצפת החדר הקרה במשך מספר דקות ולאחר מכן התלבשה וברחה מהר לחדרה.
RIP
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
midnight toker