יום לפני החופש של חנוכה אני וכמה חברות החלטנו להבריז מהשעתיים האחרונות... רק בשביל הקטע... אבל המורה למתמ' תפס אותי.. ואמרתי לו שאני צריכה ללכת לגנקולוג.. הוא גבר...
מהפוסט הקודם... השניים מהעבר שלי, התאומים. היו היום מתחת לבית שלי. אני אומרת לכם.. העבר תוקף אותי מכל עבר..
גם אתמול בלילה לא הייתי צנועה במיוחד... ושוב אני חוזרת על מה שהיה... אלוהים, אני בחיים לא אלמד מהטעיות שלי..
עכשיו אני מקווה שאני נוסעת למעלות.... מעלות זה החוץ לארץ שלי שזה אני נחה... כשאני נוסעת לשם זה כאילו אני בורחת.. אני מרגישה כל כך טוב עם עצמי שם. הלוואי שהייתי גרה שם... (למרות ששם יותר קר מפה)
מפחידה ההתבגרות המהירה הזאת.. פתאום אני כבר גדולה וסומכים עלי.. פתאום אני מבינה ומספרים לי דברים... פתאום אני צריכה להיות לבד... פתאום אני צריכה להחליט החלטות גדולות... לבד...
אני רוצה להיות קטנה שוב... אני רוצה שידאגו לי ויפנקו אותי....
פתאום אני צריכה להתמודד עם דברים קשים... ולחשוב כל הזמן... על כל דבר.. פתאום אני יודעת לדבר... להגיד מה שאני חושבת.. לא לפחד...
אלינה.