כתבתי שיר קצר...לא יודע אם הוא יצא טוב ובגלל זה אני "מעלה" אותו לפה....מחשבות ישנות....השתנתי הרבה מאז...אבל הוא משקף אותי טוב בתקופה ההיא ואת המחשבות שלי על אהבה..השיר כתוב קצת מוזר כי יש לי סוג של "לחן" .
שיר מחאה לאוהבים/אני
זה שיר די קצר וקצת כואב על איך שלי נשבר הלב,שיר מחאה לאוהבים...
בליל קיץ חם הוא פגש אותה,אחרי 3 דקות הם הגיעו למיטה, שכחו מה באמת חשוב...
ל3 שנים הוא זנח אותה והיא איך לומר,קצת נפגעה,היא די חשבה שלא ישוב.
אני תמכתי בה,מה שהוא לא עשה,עודדתי,הצחקתי ואהבתי אותה ולא עירבנו שום מיטה.
כי מכל מקום בכל מקום יש זוגות ש"אוהבים",אבל עמוק עמוק,עמוק בלב הם בטוח יודעים..
שכשאתה אוהב,הלב בעננים
כי עמוק בפנים אומר זאת שוב שוכחים הזוגות מה באמת חשוב,מתנשקים,שוכבים מתחבקים המון אבל בלב יש סוג של ריקבון,אני באמת ארצה להכיר אותה את מי שהיא באמת ולא מי שהיא במיטה,כבנאדם אחד כיצור מדהים,נשכב אבל על הדשא,נסתכל על כוכבים,נדבר המון ונקשיב יותר וגם על פיזיות לא נוותר, אבל היא תדע-מה באמת חשוב....לדעת שאשוב.
ופתאום אחרי 3 שנים ,דפיקה בדלת והיא בעננים,עם שוקולד וזר פרחים הוא חזר..
עם חיוך גדול ובלי בושה,חזר כי הרגיש שצריך אישה,ולא ידע בכלל מה זאת אהבה,
היא בשנייה אחת שכחה אותי את התמיכה שלי את אהבתי,אותי זנחה בצד עברה להיות איתו,שכחה אותי ראתה אותו, והלב שלי התרסק פתאום, איתו התרסק גם החלום, על אהבה אמיתית בלי יותר מידי סיבות, נקייה ממניפולציות והחלטות.
כי מכל מקום...
העניינים הפכו לקצת מיניים, ה"אהבה" עברה לתחתונים,עד היום הם לא ממש מכירים ואין בניהם שום אהבה.
אני עוד מנסה לשכוח אותה אבל זה קצת קשה כי הוא גר איתה רוב הזמן הם במיטה
לפני חודשים הם התחתנו את ה"אהבה" שלהם כביכול מימשו,
כל לילה הוא יוצא לבד,חוזר בבוקר שלמחרת ,והיא לבד בוכה בלילות,
כי פתאום היא מבינה מה באמת חשוב,לא כסף לא סקס ולא רכוש כתוב אלא לדעת,לדעת שישוב..
כי מכל מקום...
נגמר השיר אין עוד מקום,נשבר לי הלב כי פעם היה לי חלום
על אהבה אמיתית נטולת שקרים.אבל כנראה זה לא התממש כי בחיים,לאהבה יש המון סיבות, מותר לחלום אבל כדאי לא לצפות, כי בכל זאת יש הבדל בין חלום לבין מציאות,בשביל ש"החלום" הזה יגמר,אנחנו צריכים למות.
-
אשמח אם בניגוד למה שעשיתם עד עכשיו אתם תגיבו