|
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
מלנכוליאה חורפית
משום מה אין בי יותר מדי רצון לכתוב משהו קומי.סוף סוף התחילו פה בקנדה ימי השלג הכבד, וזה אומר שאי אפשר לעשות שום דבר חוץ מלמצוא איזה פינה חמה בעיר ולריב עלי עם עוד כמה עשרות אנשים. אני מניח שאפשר להגיד שזה רישמי עכשיו, כשאין חשק עשו כלום, החיים הופכים לסתם עוד רוטין של לקום וללכת לישון. אפילו הפייסבוק והמסנג'ר לא מעניינים יותר...עדיף כבר לפגוש ולדבר עם האנשים האמיתיים. בכל מקרה,אני מעדיף לראות את העולם במטפורות ציבעוניות ומקוריות. אין שום סיבה להתעצב מסיטואציות כאשר אפשר לצחוק עליהן; לצערי לא כולם חושבים כך,וחבל. עוד משהו שהבנתי לגבי עצמי שאני אוהב ללמוד. עכשיו כשאני סוף סוף לומד בכיוון שמעניין אותי, אני מתחיל לראות ולהחשף לפוטנציאל שיש בלימודים גבוהים. גם הבנתי משהו נוסף לגבי, אני קיבלתי מנת יתר מהחומר הזה שנקראה "הטבע האנושי" כשעוד הייתי רעיון מתממש. א. יש לי טעם דפוק מאוד בנשים, אני מתעניין ונמשך בעקר לאלה שסובלות מסריטה עמוקה בשכל, או לאלה שהן טובות מדי מכדי שיהיה לי משהו לעניין אותן אתו. ב. אני עצל בצורה לא נורמלית, ואני גם משלם על זה עכשיו,כשהמצבר של האוטו שלי מת מהוקר העז שממש שורף את הגוף שלך אם אתה נחשף אליו הרבה זמן.
בכל מקרה, אני שוב מרגיש משועמם מאנשים ומקומות, כסף ובילויים שטחיים שנמאסים מהר, יש את זה בשפע, אבל אין משהו שהוא באמת-אחר. אלי מחר אני אלך סוף סוף לבריכה,או אולי אני סתם אזכיר לעצמי לעשות את זה.
| |
החיים הקלים
כמה משפטי פתיחה.
היא: חחחחחחחחחחח
אין אתה משהו ..על תדאג גם נכנס משהו לראש
אני:אני משהו?
חי,דומם או צומח?
היא: דומם....חחח סתםם
אני:אה,לרגע האמנתי
שהתכוונת לזה.. :-O
המסכנה שלי מכל זה? שזה ממש עצוב מה שהולך פה.
עוד קטע מצחיק:
שתי ידיות שלי גרות ביחד עם החברים הלטיניים שלהן. אחת הלכה לחנות "הכל בדולר " לקנות כוסות חד פעמיות.
לצערה הרב של אחת מהן,היא בלונדינית,ובלי להתכוון היא מראה את זה לכולםף
"בלונדה: הלו, גילי (שם בדוי), מה נשמע איפה את?
גילי:ב"הכל בדולר" ,קונה כוסות.
בלונדה:אה כן,וכמה זה עולה?"
...
אה כן,ועברתי דירה,כמה שזה לא מרגש,עכשיו אני חי בעיירה( יותר כמו כפר) קטנה ורחוקה מהמקום שלו הייתי קורה ציויליזציה.
עד כמה שזה דכאוני,אני מתעודד בכך שלפחות יש לי בריכה פרטית,שממש אבל ממש קצת גדולה מהחדר שלי(!).
כמו כן ובהתאם לתקנון החברה,אני חייב להפסיק להתנהג כמו לוקה שיותוק מוחי בקרבת אנשים חדשים,ובמיוחד בנות.
כמובן שזה לא משנה כל כך כרגע,כי מתוך 16 אנשים בכתה שלי יש לי 12 סינים, עדיין יש בין הסיניות האלה כמה חמודות.
מעניין גם לדעת שעדיין יש אנשים שמסוגלים לחשוב קצת לעמוק,ולחפור בתוך הדבר הזה שנקראה הנפש האנושית.
אם לחשוב על זה,כל אדם מתעמק לפחות פעם אחת בחייו במשמעות אחת או אחרת בחייו. יש אנשים שעושים זאת דרך האמונה והדת,יש אנשים שמעדיפים ידע ומחקר, ויש אנשים שמתאספים בקבוצות דיון קטנות עם הרבה אוכל וגראס אלא שנות ה60.
כל אחד והגדרתו למושג משמעות.
***
ועכשיות גברותי ורבותי, נעבור לנושא קצת אחר.
חגיגה,סיימתי תיכון! מה שחבל קצת זה שפרשתי מוקדם מהרעיון של מסיבת סיום. אבל בתכלס,מי ירצה לעשות מסיבת סיום עם רוב גדול של צרפתים צבועים בכל צבעי הקשת (תבינו איך שבא לכם). גם כך התחברתי אולי לשני אנשים בבית ספר הזה, השאר,סתם עוד ילדים מפונקים שרק יזיקו לחברה שבה הם חיים.
הקולדג' שאליו אלך שנה הבאה הוא מקום ענק; 3 קומות מסודרות בריבוע,עם כניסה ענקית לאולם ספורט תת קרקעי,וסטודיו גג לאומנים בינינו. יש לי תחושה שאני אהיה עבוד שם כמה זמן,כי השילות שם קצת לא קיים או קצת מוזר( לכו למסדרון F,כניסה לאגף ABC.. ואין ברזיות.
כל זה משעמם ביותר,אבל בכל זאת,גם זאת דרך לחלוק קצת מידע עם עולם שלא ממש מתעניין בו.
| |
שבוע חדש הכל חדש.
ערב יום שישי:
-אז מה עושים היום?
-שותים בירה....
-מי מה מו ואיפה?
-במטרו,קונים ארגז ונוסעים מקצה לקצה...
-אתה דפוק? זה קנס ענק!
-עזוב אותך,זה חוויה לקבל קנס במטרו.
-אמא שלך גם חוויה,אתה דפוק!
-טוב טוב,אבל קודם אוכלים....
אז כך התחיל אצלי ערב יום שישי,אני אל זוכר הרבה,אבל זה הסתכם בזה שלא ממשנו את תוכנית המטרו עד הסוף,לקחנו את הבירה ועלינו אתה על מצפה בהר המקומי. גם שם חווינו תרגדיה כשאחד מחברי החליט ללכת לחפש את הצלב המפורסם שהוצב על ההר הנ"ל. הבעיה היא שאמא טבע שכחה לשים את החימום על מקס,וכל ההר עדיין היה מכוסה שלג...וקרח.
עכשיו אל תבינו אותי לא נכון,אין לי שום דבר נגד ספורט חורף וכאלו...אבל לנסות ולתפס על מדרונות קרח באמצע הלילה עם תיק מלא בבירה על הגב?
בכל מקרה,מצאנו את הצלב,חבר שלנו חיבק אותו ואז פשוט גלשנו את דרכנו למטה.
ממש ליד התחנה של המצפה גילינו לתדהמתנו שבט של דבובונים הומלסים אשר שמחו כשהתחלקנו אתם בבירה. לצערי,הפסקנו לשמוח כראינו את האוטובוס האחרון ליליה חולף על פנינו בלי לעצור.
יש מצב שמישהו שיקרא או יראה את הפוסט הזה מכיר את המצב הזה שבו את הפשוט נדפק,וחוזר הביתה בדרך הקשה ברגל אבל לפחות עם חבורת חברים שיכורים ובירה.
המשבר הכלכלי: המשבר הכלכלי עוטף את העולם! נו מלא,אני בקנדה. אין פה כלכלה או משהו חשוב שיכול לקרוס,אחוז המתאבדים פה גם כך גבוהה,וחיים פה פי 10 אנשים פחות מאשר בארה"ב...אני עדיין חושב שאנכנו צריכים ליבא לפה את כל הפלסטינאים ,לתת להם את חצי מקוובק ולעשות קרנבל חיבור משפחות אחד ענק(כי גם כך יש פה מלא ערבים). כך לפחות הישראלים יוכלו להתפנות ולהתחיל לשנוא ערסים ודוסים,להתחיל להזיין כדי לצמצם פארים עם החרדים,ולהציל את מה שנשאר להם מהתקציב של המדינה(שלא הולך לקצבאות ילדים).
אנד און אנדור נוט(תנקדו איך שבא לכם,תקליטו ותשלחו לי-אני מת לצחוק):
סיפורים הזויים יש בכל מקום,אבל למה רק בYNET מעתיקים אותם מכל אתר חדשות אחר בעולם?
| |
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פשוט קנדי