הפינה ההזוייה
אדם מת מהלך.
את החיים צריך לחיות במבט קדימה, אבל מבינים אותם כאשר מתבוננים לאחור. |
| 8/2008
ניקורט ושאר הרהורים.
כרגע אני כותב פוסט זה תוך כדי לעיסה של ניקורט,שזה בעצם מסטיק שמיועד למעשנים(כמוני) בתור תחליף לסיגריה.
אני שונא את זה.
אני לא רוצה להפסיק לעשן,אני רוצה שיתנו לי להרוס את הגוף שלי בשקט.
אתם מבינים,ההורים שלי הם מהסוג של האנשים שחושבים שלכל דבר יש סיבה.
הם צודקים. אבל לפעמים עדיף להעמיד פנים שאין סיבה כי הסיבה האמיתית יכולה להפחיד אותם.
בכל מקרה, אמאי החביבה חושבת שאני מתחיל להשתגע...כנראה שאני לא מוצלח בלהסתיר את זה.
בזמן האחרון אני נותה לפתח הרבה מחשבות עובדניות,כמו למשל איך החיים של קרובי ומקריי יראו בלעדי, או דרכים לא מכאיבות לסיים את החיים.
זה מוזר,אבל זה לא מתריד אותי במיוחד.
המצב שאני נמצא בו לא משתנה בכלל מאז שהוא התחיל.
אני חיי בטראנס עמוק שכזה, מעמיד פנים שהכל בסדר חיי,עובד לומד קורא מדבר.
אבל כל לילה יש סוויץ' קטן שמכבה את כל זה.
לא באמת אכפת לי, לא באמת אכפת לי אם יפול עלי משהו, אם אני אדרס או אמות. אם אני אשאר נכה אני כנראה התאבד,כי יותר מחיים פשוטים,אני לא יכול לסבול את המחשבה להמשיך לחיות בתור נכה.
הכי מציק זה שלא נשארו אנשים שאני יכול לבטוח בהם. כאלה שאני יכול לבטוח בהם, אבל גם שיבינו אותי.
זה הפעם האחרונה שאני כותב בבלוג הזה,אין צורך בלפרוק הכל, אני שוב יודע לשמור הכל בפנים.
http://www.youtube.com/watch?v=CT8vCKPDy58
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פשוט קנדי