לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הפינה ההזוייה


אדם מת מהלך. את החיים צריך לחיות במבט קדימה, אבל מבינים אותם כאשר מתבוננים לאחור.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2008

עצוב אך מצחיק. s'tie d'ordi dem...qui marcherait + vite si un hamsteur courait ds un roue


היום חזיתי בתקרית ששייכת לטרנד האחרון באופנות הסמים הקלים בבית ספרי: ריטלין.
אחדים החליטו לבדוק אם זה ישפר את מצבם העגום(או להוכיח לעצמם סופית שהם צריכים טיפול),אחרים פשוט חשבו לבדוק אם זה גורם לתופעות לוואי מעניינות ואני פשוט הסתכלתי וחשבתי: "התעבדות קולקטיבית".
בכל מקרה,מה שקרה אח"כ היה מצחיק ממה שחשבתי( חשבתי שהם רק יכחילו וירוצו להכיא את נשמתם בשרותים) אבל משום מה הם פשוט התחילו לצחוק אחד מהשני,ומאלה שצוחקים עליהם(אני למשל). בהמשך הם החליטו שצריך להוציא את כל האנרגיה,ויצאו לריצה בחוץ (לא שיש לי משהו נגד לרוץ,אבל לא בתוך קרח/שלג מגעיל+גשם+2 מעלות בחוץ),כמובן אז תהיתי מה יהיה יותר מצחיק,אם המנהלת תתפוס אותם,או שהם ידרסו ביחד ע"י אוטובוס. לצערי לא זה ולא זה לא קרה.

מה שאני לא אוהב בחברה בני 15-16 זה שיש להם את הרצון החזק הזה להראות שהם ממש מעניינים ולמשוך מקסימום תשומת לב (כן גם אם זה אומר לחתוך ורידים/לרתח קעקוע/לעשות פירסינג במקומו בלתי אפשריים).
דוגמא לכך היא למשל מורגן,עכשיו מורגן היא מסוג הילדים האלה שממש אוהבים לחייך לקולם, ולהזיז הרבה את הידיים ולמשוך את צומת הלב אליה,וגם לעשות הרבה גוגו וואווא וכו',אתם יודעים כמו כל הילדים הנורמליים. רק שהיא בת 15.
עכשיו אתם בטח תוהים מה בחור בן 18 עושה בכיתה עם ילדה בת 15. לא,אני לא מפגר,לא נשארתי כתה כי אני כשלון פדוגוגי,ואני גם לא עמיר פרץ.
פשוט עברתי מדינה. אז נחזור לנושא ?
De toute façon...
אנשים אוהבים לזיין את השכל הרבה ,אבל לצערי אני חושב שכל מה שהם מספרים זה לא מעניין. אולי בגלל 3 שנות ההבדל,אולי בגלל שהם ילדים של אמא ואבא שיושבים על סמים מגיל 13 (ואחדים מ8) או אולי פשוט בגלל שלפעמים אני לא מפנים את הבדיחות(נסו אתם להבין את הבדיחה ב5 אנשים שמנופפים בידיים באמצע הרחוב).

Et passons à autres choses

לאחרונה משעמם לי,מאוד משעמם לי,לא משנה מתי או איך,פשוט משעמם לי. אני משתדל לצחוק מכך דבר קטן,אבל זה לא עוזר.
אני צריך משהו שיתן לי שוב כוח לעבוד וללמוד ולבלוט כמו שהיה לי אתה...
מי היה מאמין שרגשות נותנהים כוח,אה?

נכתב על ידי פשוט קנדי , 2/12/2008 04:55   בקטגוריות קנדה, הומור, בית ספר, שחרור קיטור, טמטום אינסופי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  פשוט קנדי

בן: 35

ICQ: 205740124 




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מתוסבכים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפשוט קנדי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פשוט קנדי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)