אתמול:
אתמול לא הלכתי לבית ספר נשארתי בבית לישון וכשהתעוררתי ראיתי שאבא ונמרוד אח שלי עדיין בבית ואבא שלי התכונן ללכת לחדר כושר החלטתי שמיכוון שעליתי עוד הפעם במשקל ואני ממש לא מרוצה מהמשקל שלי הלכתי איתו לחדר כושר, וזאת הייתה הפעם הראשונה שלי בחדר כושר..
אז הנה אנחנו נכנסים לחדר כושר קטן ונחמד בקאנטרי קלאב הגושרים שאני מנויה אבל כמעט ולא הולכת ומצאתי סוף סוך שימוש בכרטיס המינוי שלי..
כשנכנסו אחרי התבוננות על כול המכונות סביבי הלכתי להליכון, עליתי עליו, אבא שלי הסביר לי איך להפעיל אותו ולאט לאט התחלתי ללכת על ההליכון כול פעם העליתי את הרמה בסופו של דבר ממהירות 4 קמ"ש הגעתי ל6.6 קמ"ש שזה בסדר גמור הייתי על ההליכון חצי שעה והלכתי 3 ק"מ הרגשתי שאני מפעילה את השרירים ברגליים.. אחרי שירדתי מההליכון הרגשתי מאוד מסוחררת אחרי 3 דקות בערך נרגעתי והלכתי על המכונה שמפעילה את שרירי החזה והיה לי מאוד קשה איתה סך הכול עשיתי 10 ועל משקולת 1... אחר כך עשיתי 15 המכונה שמפעילה את הבן התחתונה שאתה מביא את הרגליים כפופות אלייך היה לי גם דיי קשה ואז כשעשיתי כפיפות בטן (שאני מעלה את הסנטר המצח ישר לתקרה ומפעילה את השריר מתחת לחזה ורגליים ב90 מעלות על סולם עץ של חדרי כושר) עשיתי 200 כפיפות בטן!!! עשיתי 100 רצוף אחרי זה חיכיתי 10 שניות ואז עשיתי עוד 100 רצוף מרשים לא?.?!
אחר כך מאמנת שהייתה שם שעובדת שם הסבירה לי איך לעבוד על השריר של הבטן התחתונה בלי מכונה אכזרית ועשיתי בערך 20 כי זה דיי מעייף.. כלום אהה לעומת ה200 שקרעתי לשריר העליון את הצורה!
אחרי זה חזרתי הבייתה התכוננת לאזרחות ואמא שלי אספה אותי למרכז קלור והיה משעמם בטירוף לא עשינו כמעט כלום =/... בזבוז זמן..
וזהו נגמר אתמול..
היום:
נסעתי לבית ספר עם ביטחון שאני מוכנה לאזרחות 100 % ושאני יעבור את המפמ"ר (מבחן פיקוח משווה משהו בלה בלה) באזרחות בקלות עד שנתנו את הטופס ורציתי לתת לעצמי שתיי סטירות על הלחי.. לאחר רבע שעה בערך לקחתי את הזמן לחשוב התחלתי לכתוב לבחור שאלות שאני בטוחה בהם שאני יכולה לענות ואחרי השעתיים וחצי האלה הייתי בטוחה שדווקא הלך לי בסדר גמור עד ש... טוב רגע אחרי המבחן היה תרגיל ארצי ומסתבר שאנחנו לא הולכים למקלט אלא המרחב "המוגן" שלנו זה הקומה הראשונה של הבניין שלנו של ט'! ממש בטוח, אמרו לנו שפיקוד העורף אישר שזה בטוח ואני בטוחה שכשיפלו קטיושות זה יפול לנו ישר לתוך הראש!
במקרה אמת אני ירוץ למקלט שנמצא ליד המרכז מדעים או למקלט של הי"א י"ב שיצטופפו ויתנו לי מקום..
אחרי התרגיל אני וניצן השאנטית הלכנו לדשא של הי"ב להעביר את ההפסקה שם ואחרי זה הלכתי לשיעור אזרחות (כן עוד פעם אזרחות) ובאיחור של חצי שעה דורון המורה לאזרחות מגיע עם הטופס של המבחן ובודק איתנו את השאלות ואומר מה היו התשובות וכן המצב לא משהו.... אצלי.. טוב אזרחות אצלי זה אף פעם לא היה משהו הרי מה אני יודעת על אזרחות יש לי שניי אזרחויות..
התבטל שיעור גאוגרפיה שכול יום רביעי אנחנו נשארים צהריים בשבילו כי יעקב המסכן חלה עוד פעם מורה כול כך טוב כול הבית ספר אוהב אותו כול הכדורגלנים והמב"רניקים הולכים ללמוד גאוגרפיה בשביל ליהיות איתו (וכי זה או זה או ניהול עסקי שהאמת זה גם טוב זה לא כזה נורא אבל אין שם מורה כמו יעקב =]) אז הלכתי למרכז קלור אכלתי ארוחת צהריים מעניינת במיוחד ( פלאפל ופתיתים) והתיישבתי באחד חדרי המוסיקה לחזור על המנגינות בשביל הקונצרט ובשביל לראות אחר כך את המורה על עוד פעם מתאכזבת.. כן כן אני באה לשיעור ועוד פעם הכול חוזר על עצמו "את לא מספיק מתאמנת" "את לא עובדת" "אין לי מצברוח אלייך" תעשי ידיים לחוד" "מה יהיה ימית" ואני כול הזמן חוזרת ואומרת "אני לא יודעת" "אני לא שומעת" "אני לא רואה" "חשבתי" "טעיתי" "יש לי חוקי מרפי פועלים עליי" "ניגנתי את זה מעולה בבית וכשאני מולך לא הולך לי" "אני לא יודעת למה" וכדומה וכדומה....
אחרי השיעור הפשוט "כיפי" הזה עברתי לעוד שיעור "כיפי" מה שנקרא בלט אהה רגע ליפני זה איריס החמודה המורה למודרני עשתה לי תלבושת מהממת ממש יפה וזו גזרה שרק לי היא עשתה זה ייחודי זה סטייל 
אחרי זה באתי לשיעור בלט לא היה משהו הריקוד שלנו בכלל לא נראה בלט יותר כלומר מה זה לעשות פאסה בלי רלווה, חצי פירואט ועוד גם בלי רלווה זה ממש לא בלט והעבירו אותי מקום לסוף העולם ימינה תכלס פעם האחרונה שהייתי בריקודים מקדימה זה היה אצל נירית דאנס כמה שאני מתגעגעת אלייה פשוט לרקוד לכיף להופיע כול הזמן בכיף כיף כיף כיף ופה עם המקוצעיות והפלצניות הזאתי, לא מתה עלייה... יש גבול למקוצעיות הרי אני לא הולכת ליהיות עכשיו רקדנית מספר 1 של ישראל ואני גם לא יכולה כי זה קשה מידי ... אני חושבת ששנה הבאה אני פשוט אלך כול הזמן לחדר כושר בשביל לשמור על הגוף ולהוריד את המשקל המיותר שצברתי בטוסיק הבזילאי שלי ולנסות להתקבל לקו הזינוק, נוער העובד והלומד, להקת שירה, ריקודי עם פשוט לנסות כול מיני דברים ואני ממשיכה עם הפסנתר אני מתכננת להקפיד שנה הבאה הרבה יותר אני גם יהיה במגמת מוזיקה, למה לא להעביר את כול 3 השנים האלה של התיכון בכיף חייבים משהו באמת כמו ביולוגיה? וואלה הייתי רוצה לנסות קורס מד"א זה היה יכול ליהיות משהו להתנדב במד"א ללמוד איך לשים תחבושת בצורה נורמלית ועל תרופות ודברים מגיל 4 אני זוכרת שאני מאוד רציתי ליהיות רופאה =] מהדברים האלה אני צריכה להתחיל קצת ליחיות לנסות דברים פה ושם לראות אם הולך לי לא הולך לי כדאי לי לא כדאי לי להכיר אנשים לנסות דברים לזרום להנות.. אני צריכה הפסקה ממרכז קלור הזה... אם אני כול כך אתגעגע לקלור היקר אני יחזור כבר בי"א אבל כיתה 'י שהמון דברים חדשים צצים בפניך צריך להתחיל כול מיני לנצל הזדמנויות יאללה אני פורשת מקלור גוד ביי אנד סו לונג פירואטים וסיכות סבתא! יאללה וגם אחזור אולי לכתוב, להמשיך את הספור שהתחלתי לכתוב..
התלהבתי מהעניין הזה של לפרוש מקלור אהה..?!
טוב פיס אוטט
!
