ההגיגית

כנראה שיש בי איזה רצון נסתר לעלות 20 ק"ג, כי אחרת זה לא מסביר את הנהירה למאפייה אחרי בצפר וקניית כל תכולתה בערך (סתם, לא...).

בהמשך לנסיונותיי להרחיב את אופקיי הקולינרים בכל מה שקשור לבורקסים (זה התחיל כשטעמתי פטריות וגמרתי על המקום), ניסיתי בורקס חלווה.

יופי שלא הכנסתי כלום לפה מאז כי פחדתי שהטעם יעלם לו פתאום.

מדהים. שלמות לשמה.