טוב, אז קראתי את הפוסט שכתבתי ביום העצמאות וזאת הייתה פשוט נוסטלגיה.

לא הייתי צריכה להתחיל לחפש תמונות או מכתבים ישנים, רק להזכר מה היה לפני 6 חודשים היה מרגש, לעצום עניים ולהיזכר, כמו פלאשבק.. לפעמים קשה לי להאמין איך הזמן עובר. כיאלו איך כבר עברו 6 חודשים?! חצי שנה!

הפוסט על יום העצמאות :

לטעמי, התקווה לשלום מתבטאת בצורה הטובה ביותר בשיר הזה, שיר לשלום:

תנו לשמש לעלות לבוקר להאיר, הזכה שבתפילות אותנו לא תחזיר. מי אשר כבה נרו ובעפר נטמן, בכי מר לא יעירו לא יחזירו לכאן. איש אותנו לא ישיב מבור תחתית אפל, כאן לא יועילו לא שמחת הניצחון ולא שירי הלל. לכן, רק שירו שיר לשלום אל תלחשו תפילה מוטב תשירו שיר לשלום בצעקה גדולה. תנו לשמש לחדור מבעד לפרחים. אל תביטו לאחור, הניחו להולכים. שאו עיניים בתקווה, לא דרך כוונות שירו שיר לאהבה ולא למלחמות. אל תגידו יום יבוא - הביאו את היום! כי לא חלום הוא ובכל הכיכרות הריעו לשלום!

מי ישראלי בעיניי?

בעיניי, ישראלי זה: אריק אינשטיין ושלום חנוך..

הלהקות הצבאיות..

 כוורת

 יומטוב- לשם שינוי משו שהאמריקאים העתיקו מאיתנו..

לטוס לחו"ל אחרי צבא+ לטוס לתורכיה לקלאב.

המשפט הישראלי ביותר הוא: "כשאתה תגדל כבר לא יהיה צבא"

דגל האורות של עמותת על"ם

 חיילי צה"ל

"אם הייתי יכול הייתי חי במקום אחר"- בכל נוסח כזה או אחר..

 ערוץ הילדים..

וכמובן! "ולנו יש פלאפל, פלאפל, פלאפל.."

עריכה 8.5.08 12:48:

אוקיי!היה אתמול אחד השוווייייםםםםםםםםםםם!!!

אחרי שיובל וקורל הופיעו (כוסייווות! היה מקסים:),נטע, נוי ספיר ואני, פגשנו את ליאן, שי, נועה(מח3),  מעיין, אור טל ושיר, ואחרי זה גם את ליז ואלה!

היה כיף, בטירוף!

אחרי זה ליז, נטע, מעיין ליאן ואלה הלכו ואנחנוו קנינו קצף, השוטרים בני זונות האלו החרימו אותו לספיר!:/

אחרי זה אחד המוכרים הנחמדים נתן לה במקום:) שיבורך! הוא וכל בני משפחתו!

אחרי זה הלכנו את כל הדרך מהמומינים עד בית הקשת! ועשינו שטויות!!! צעקנו לכולם "חג שמח!"

וריססנו מלא קצף, שנכנס לכל אחת פעם אחת לפחות לעין.. 

בבית הקשת היינו בהופעה של דני סנדרסון, שושק'ה ושירוש היו פשוט קורעותתתת!

ועודדנו אותו בטירוף! ("דני!דני!דני!דני!! הוא היה 100%!הוא היה 100%!") בסוף ההופעה הצטלמנו איתו והוא אמר שהוא הרגיש את הגלים שעשינו לו!XD

עריכה11.5.08:

דר & בנחה התינוק העתידי שלך יראה ככה...

איזה מווותק:)

אני בת 14! ושבוע!!!

את החלק האחרון של הפוסט הלא קשור שלי אני רוצה להגדיש למישי שבאמת באמת חשובה לי

*אני מקווה שאת קוראת!*

אוקיי -מישי- אני אוהבת אותך כלכך! את בכלל לא מתארת לעצמך כמה את חשובה לי!!

כל יום אני מרגישה יותר כמה אני אוהבת אותך, וכמה את חברה טובה..

אז נכון שלפעמים אני צורחת עלייך- אני מצטערת על זה- ולפעמים אנחנו מוציאות אחת את השנייה מהכלים,

אבל את החברה הכי הכי הכי טובה שלי, ואני סומכת עלייך בעניים עצומות

רק רציתי שתדעי, שזה מה שאני מרגישה, גם אם אני לא מודה בזה.

את חשובה לי ברמות

ואני רוצה להגיד לך כלכך הרבה פעמים תודה:

תודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודהתודההתודהתודה

ועוד אלף פעמים תודה

אני- אוהבת- אותך!

לכל הצינים למינהם, תחנקוD: