?!וואו...מאיפה להתחיל
טוב, האמת זאת הייתה שנה קשה,אולי הכי קשה שהייתה לי עד עכשיו.
אבל בכל זאת, זאת הייתה השנה הכי מרגשת ומדהימה...בזכות בן אדם אחד!
הכל התחיל אי שם בחופש הגדול שבין כיתה ז' לח' (2006).
אמא שלי בידיוק נזרקה על ידי החבר שלה לכל הרוחות, שהיה איתה לא מעט שנים.
עברנו דירה...בלי הרבה ברירות כמובן.
אמא שלי קיבלה את זה מאוד קשה...מאוד מאוד מאוד קשה.
אני זוכרת שבמשך תקופה מאוד ארוכה לא היה יום אחד שהיא לא בכתה...היא פשוט ירדה מכל הפסים, השתגע.
ואז התחילו כל הריבים שלי איתה,בגללה.
היא האשימה אותי שזרקו אותה בגללי.
אז פשוט ניתקתי איתה כל קשר...זאת אומרת שהתחלתי להתרחק ממנה...פשוט נגעלתי ממנה.
ונכנסתי לדיכאון די עמוק.
כל החופש הגדול הייתי לבד בגלל שאיבדתי את כל החברים הכי טובים שלי(אבל זה כבר סיפור אחר).
חודשיים הייתי בבית...לבד.
אבל דבר אחד טוב כן יצא לי מכל זה...גיליתי את האהבה האמיתית שלי - המוזיקה!
גיליתי את נירוונה - איתה ביליתי את כל החופש.
גיליתי את גוד שארלוט- שהם גם טובים.
פשוט התאהבתי במוזיקה.
בהמשך השנה גיליתי את אוונסנס ונייטויש!
ולקראת סוף כיתה ח' גיליתי את מטאליקה!!!
טוב סטתי קצת מהנושא.
באמצע כיתה ח' בערך, בתוך כל הדיכאון בגלל אמא שלי ולא רק בגללה,איכשהו קרה שילד אחד סיפר לי (בדרך קצת שונה) שהוא מאוהב בי הרבה זמן.
הוא היה שם..הוא תמיד היה שם, אבל אני בכלל לא ראיתי אותו.
אם הוא לא היה עושה משהו אז אני לא חושבת שהיה קורה ביננינו משהו.
בקיצור לאט לאט פשוט התאהבתי.
התאהבתי חזק.
התאהבתי במשיהו שבכלל לא ידעתי שקיים, הוא היה ההיפך הגמור ממני והוא עדיי כזה..קצת "מופרע".
ואז פשוט ניהיינו חברים.
הייתה לנו תקופה מדהימה ביחד.
אבל בכל זאת לא היה לי קל איתו כי עדיין היתיי בדיכאון והוא לא שם לב.
outside i'm smiling,inside i'm dying.
בגלל משהו דפוק אצלי ...הוא נפרד ממני.
ואני עדיין אוהבת אותו...מדהים אותי לחשוב שאני היחידה שבאמת מכירה את הצד הרגיש שבו,האוהב, העדין.
אף אחד לא יודע עד כמה הוא מיוחד...רק אני יודעת.
אבל נפרדנו.
כל הזמן הזה הדבר היחיד שהחזיק אותי היה המוזיקה.
רק עכשיו אני מבינה את המשפט הזה
music=life
זה באמת מה שזה...בלי זה אני לא יודעת איך הייתי שורדת(כנראה שלא הייתי שורדת).
זה מה שהכי מרגש..וזה פשוט מדהים.
על מטאליקה עשיתי חרישה ממש רצינית: למדתי את כל השירים בעל פה, ראיתי את כל הסרטים שרק אפשר היה לראות, ראיתי את כל הקליפים, הורדתי את כל הדיסקוגרפיה, קראתי את כל ההיסטוריה...דרך הגב עוד מעט אלבום חדש.
ממטאליקה פשוט נשאבתי לכל ז'אנר המטאל.
עכשיו לקחתי את עצמי בידיים.
התחלתי ללמוד ממש רציני ואני משתדלת להחזיק מעמד.
גם במהלך החופש הגדול השתנתי במראה וגם באישיות
הכל בגלל המוזיקה.
אז נכון שאני לא פריקית קשוחה ואפלה ...אבל גם אני מיוחדת.
זהו כאן מסתיים סיכום השנה וגם הפוסט הארוך ביותר בהיסטוריית הבלוג.
בהמשך יבוא גם סיכום השנה במוזיקה.
לילה טוב לכולם...ושתיהיה שנה אזרחית מצויינת.