זהו אני נכנעת,
ניצחת אותי.
אבל למה את מתמרדת בי ?, מה עשיתי לך ?.
אני שונאת אותך את יודעת!?
את תמיד גורמת לי להתאכזב שוב ושוב.
את גורמת לי לבכות , את גורמת לי לכעוס להתנהג כמו ילדה קנאית.
ואני ,
אני רק אוכלת את הלב בגללך.
את משגעת אותי.
את אף פעם לא נותנת לי להרגיש מיוחדת.
את גורמת לי להרגיש נחותה , שמוטה על הקרקע.
את כל הזמן מרחיקה ממני אנשים, לא מאפשרת לי את חופש הביטוי, את משתיקה אותי.
אני כ"כ רוצה שתעזבי אותי כבר ,
את ממררת לי את החיים.
פעם היית נחמד אליי, היית שופעת בכל טוב .
והיום, תראי למה הפכת,
לעצב אחר גדול , מרירות מרה עד מוות, כעס אחד גדול ודמעות עד אין קץ.
בגללך החיוך מתעקם לי ,
בגללך הביטחון שלי יורד.
כשאני רואה אותך את נכנסת בי כסכין חדה החודרת לתוכי לאט לאט ומשתדלת כמה שיותר להגיע לנקודות החולשה שלי , להכאיב לי ולרגשותי.
הייתה תקופה שהאמנתי בך,
שחשבתי שאת הבסיס של חיי האדם , בסיס של קיום.
אבל לאחר מכן אכזבת אותי ,
ושיניתי את דעתי.
באיזשהו מקום , אני חושבת לפעמים שאני צריכה להאמין בך , אני לא בטוחה ,
כי פעם אהבתי אותך יותר .
מתי תשובי להיות כמו שהיית פעם?
מתי תגרמי לי לחייך שוב?
תזכרי שעדיין את החיוך שלי בבוקר,
הרגשות שלי והרצון שליי לתת מעצמי עד כלות נשמתי.
תזכרי שאני מחכה לך אהבה
תזכרי שאני מחכה לך כי כמו שאני לא יכולה איתך , אני גם לא יכולה בלעדייך.
למי שלא הבין אני מדברת על אהבה לא על אף אחד!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
