טוב אז ביום שלישי הייתי חולה. אז נשארתי בבית מן הסתם.
אז הכנתי צ'ופרים לטיול פתי"ש של הצופים שביום שישי.
ואז סבא וסבתא שלי באו לקחת אותי אליהם.
ואז סבתא שלי עזרה לי לתפור את הצ'ופרים.
ואז היא הכינה לי ארוחת צהרים.
והיה לי ממש טעים כי היא הבשלנית הכי טובה בעלום כולו ובחזרה.
ואז הייתה לי פעולה מיוחדת של הצופים בקניון אז נשארתי אצלם כי זה יותר קרוב בשבילי.
ואז הלכתי לפעולה והיה כל כך מצחיק!
היינו צריכים לעשות בושות בכוונה.
ואז נגמרה הפעולה ולא היו אוטובוסים, אז אימא שלי באה לקחת אותי.
והיא צעקה עליי כי היא שונאת שאני לא הולכת לבית ספר אבל כן הולכת לפעילויות אחה"צ שלי.
ואז היא הייתה צריכה ללכת לחתונה ואני נשארתי עם אח שלי ואחותי.
אחותי הגדולה גם הייתה בבית אבל הייתה לה פעולת צוות.
ואז כשהייתי צריכה להשכיב את אח שלי לישון הוא עשה לי צרות,
שעה עמדתי בחדר שלו ושרתי לו שירים,
וני שרה כמו משו מת, אבל ברגע שהפסקתי הוא צרח עליי אז המשכתי,
ואז אחרי שעה הוצאתי אותו החוצה כי כבר לא היה לי כוח.
ואז אחרי איזה חצי שעה שמתי אותו שוב לישון והוא נרדם בטיל!
ואז עשיתי שיעורי בית.
ואז אחרי איזה שלוש שעות של שיעורי בית במתמטיקה (אני בתוכנית של בר אילן)
הלכתי להתקלח ולישון, באחד בלילה.
וזה היה יום שלישי שלי.
ועכשיו להיום:
אז היום בשיעור ערבית תקעתי לעצמי את הסרגל בעין. כן אני מוכשרת.
ואז הייתה לנו ריצת 1500 בספורט, ולא היו לי את המדרסים שלי וכמעט מתתי.
ואז כשחזרתי הביתה עם ידידה שלי, פתאום אנחנו רואות תוכי מת!
זה היה כל כך מגעיל!!
והתחלנו לצרוח בלי סוף!!!!!
ואז כשנרגענו כמעט נדרסתי.
ואז חזרתי הביתה עשיתי שיעורי בית,
והלכתי לבר אילן
והיה לי משעמם.
ואז אבא שלי לקח אותי חזרה הביתה.
וראיתי טלווזיה, והינה אני פה, כותבת את הפוסט הזה כבר איזה חצי שעה
אתם לא חייבים לקרוא את כולו, אבל אם אתם בנקודה זו של הפוסט סימן שכבר קראתם אותו.
האא פרייארים!
ואם כבר קראתם תגיבו!!!
מספיק לחפור, עוד יבואו לי מהועד למען זכויות אדם,
בי בי!!
שני
נ.ב. תגיבו!!!!!