keksi girl 18

ווואי.. אני בדיכאון רציני.אני בעצמי לא יודעת מה לעשות כמו שאמרתי כבר ההורים שלי רק ילחצו עלינו להתחתן המהירות אבל זה מה שהוא לא רוצה שילחצו עליו..ומה איתי גוף שלי נכון.אני בוחרת ת’עתיד של הילד שלי ושלי.אבל אני גם צריכה לחשוב על הבריאות שלי עם אני יעשה את ההפלה.. מה הסכנות שאחריי זה יהיו,הדבר הראשון שעשיתי אתמול זה היה לגשת לרופא!!!ולעשות בדיקת דם.מחר התוצאות.ועם התוצאות האלו אני ילך לרופאת נשים... ואני יתייעץ איתה.הדבר היחיד שבזמן האחרון שאני שמתי לב היחס של החבר שלי השתנה טיפה מאז שדיברנו ולטובה.... הוא "רוצה תיילד" אבל אני מרגישה שונה.אני לא רוצה להשמין עכשיו.אבל אני גם פוחדת מהתוצאה הדבר היחיד שיכול להיות זה  הריון וואי אני לא מאמינה אני כותבת ועולות לי דמעות בעיניים.אני רועדת ומגמגמת הדבר היחיד שאני צריכה כרגע זה צומת לב.אבל חבר שלי לא מביא לי ת’צומת לב שכרגע אני צריכה יותר נכון חייבת.אף אחד{כי גם אף אחד לא צריך לדעת} היום בבוקר כשנסעתי באוטובוס לבית ספר אני עוד רגע הקאתי הרגשתי זוועה. זה עמד לי כבר בגרון... אבל לא יודעת למה יש לי הרגשה שעם אני יעשה את ההפלה הזאת לא אוכל להישאר עם חבר שלי.. לא אוכל להסתכל לו יותר בעיניים.. כואב לי הלב עכשיו.. אני אמרתי לו שמרוב שאני חושבת פוחדת יש לי כאב ראש בלי הפסקה... עוד כמה ימיים אני יצטרך לצבוע ת’שיער .. כי יהיה לי ערמה של שערות לבנות על הראש.. אני פוחדתתתתתתתת!!!!

18.12.2007

תאמיני או לא היום עבר יום מעניין מוזר ובלי בחילות... כאב בטן מוזר הרגשתי דקירה אבל זה עבר... מה באת עם אני בהריון אז כול התהליך כשהעובר מתפתח זה כואב ומאיפה אני צריכה לדעת??? ת'תוצאות לא לקחתי היום ניסיתי אבל כשהגעתי לקופת חולים היא הייתה כבר סגורה..

ואחר הצהריים {עם זה בכלל עובד יום שלישי} ממש לא היה לי תבריאות הזאת להתלבש ולצאת.. בדרך החזור הרגשתי בחילות שלא נפסקות.. הגעתי עם כאב ראש ובלי תאבון בכלל אפילו כשעולה לי הקיא למעלה אני מחזירה אותו חזרה למעלה, שלא להקיא בבית להורים שלו פדיחה.. עם רק ידעו שאני בהריון הם פשוט יסלקו אותי ואת אורן מהבית.. ככה הוא אמר, הם לא ממש רוצים לקחת חלק בזה והדבר היחיד שירצו שאני יעשה הפלה לא ממש בא לי להגיע לרגע הפאדיחה הזה..

וחוץ מי זה עבודה חיפשתי כמעט בכול הצפון...

אך לא ממש צריכים עובדים.. אני תמיד מגיע לא בזמן..

בנהרייה הלכתי לראיון עבודה... {אבל עובדים שם רק בוקר} ואמרו שיתקשרו שבוע הבא...

ועכשיו שנגמרה השביתה אני חייבת להיות בכול השיעורים.. אני לא אוכל לעבוד... אני חייבת בגריות והכול כדיי להמשיך ללמוד...

חברה שלי סיפרה סיפור על חברה שלה שקרה לה מקרה:

היא גם נכנסה להריון והיא הייתה צריכה להמשיך ללמוד היא המשיכה והיא אמרה ששום דבר לא הפריע לה... אומנם הייתה רכילות בבית ספר... אבל כשהילד נולד כולם התלהבו מי זה... והיא יכלה להמשיך ועברה את כול הבגריות..קיבלה מקצוע טוב בחיים מרוויחה כיום טוב מאוד... והכול עשתה בלי בעל ובלי חבר... שאף פעם לא תמך ולא הביא שקל...ההורים עזרו, רק בגידול הילד בלי הוצאות כספיות מיותרות...שזה היה עד שסיימה את י"ב ואז הכול היה טוב ויפה ומצאה גבר שאהב אותה ואת הילד שלא שלו...

[אחריי הלידה הזאת היא נהיית עקרה {וזה שהילד ממנו עם הזמן גילו אצלו גידול בביצים... ואינו יכול להביא ילדים לעולם] מצאה חבר

ובערך הבדל של 6שנים בניהם היה

היא  הייתה בת18 והוא 23 עבר זמן

התחתנו וגידלו ת'ילד .. האב האמיתי רצה משמורת של הילד ובסוף יצא רק שמשלם מזונות... ובלי לראות ת'ילד... הבעל שלה כיום לא מצפה ממנה להביא עוד ילד לעולם כי הוא קיבל ת'ילד הזה כשלו ואוהב אותו כאלו דם מדמו}

המסקנה :

שלא משנה הגיל להוליד המזל הגורל של כול אחד בעולם הזה הוא שונה...

היה לה מזל בחיים שתוך זמן מאוד מאוד קצר היא הכירה גבר שאוהב אותה ואת הילד שלה...

ואני חשבתי עם היה לה מזל בחיים למה לי לא יהיו אני יפה ומושכת ויש לי אופי ממש ממש טוב שכול גבר אוהב אותו {ככה הרוב אמרו לי}

למה שגבר לא יקבל אותי??? בחיים האלו... וחתונה... מי אמר שכול העולם צריך להיות ב"חתונה שלי" מקסימום אני יגיד לכולם שאני כבר מזמן נשואה כמו שעשיתי עד עכשיו...

אני יעבור דירה ואף אחד לא יכיר אותי בעתיד הרחוק ויראה אותי שיוכל לרכל עליי ולכלכך עליי

ושם משפחה האבא עוד יכול להביא בבית חולים אין חוק שאוסר על זה...

והגורל יביא את שלו...

אבל שתדעו אני עדיין מבולבלת ואני מנסה לנחם ת'צמי...

אבל הסיפור שהיא סיפרה נגע לי ללב... נשמע אמיתי ורומנטי...

מה דעתכם???

24.12.2007

על הבוקר ניסיתי להאיר את מאמי שלי כמובן היחסים בייננו ה"שתפרו"

כמובן רציתי להגיד לכול אילו שתמכו בי ועזרו לי בחודש האחרון אבל בכלל מאז שהבלוג יצא לאור... ת-ו-ד-ה!!!!  

אבל הבשורה הגדולה שאני לא בהריון!!!

הבעיה הענקית שמה שהיה לי חזר אבל בתור גידול וכמו שהרופאה שלי אמרה בגודל של תפוז...{עשיתי בדיקת דם שטן הכול יצא שלילי}

היום עשיתי אולטרסאון והכול יראה שהמחזור שלי  צריך להגיע ...אבל בגלל שיש לי שקית מים בגודל של תפוז כך היא אמרה...

וזה גודל וגודל ואסור לי לשכב כי זה עומד להתפוצץ... {וואי אני יתפוצץ בעוד מס' ימים...}

אז היא רצתה לאשפז עוד היום לא נתתי לזה לקראת כי לחבר שלי יש יום הולדת בשבת... והכי חשוב חג משפחתי שמתקרב חג המולד לא ממש לא בא לי לחגוג בבית חולים אותו...

אז בקיצור הפניה לניתוח נתנו לי!!! וחבר שלי כשבאנו אתמול לרופא כול כך היה שמח שהרופא המשפחה אמר שעיתי בדיקת דם {ב16.12 לחודש} וזה היה מוקדם מידי ושאני יעשה שוב שזה היום..

הוא כזה היה שמח שיהיה אבא ואמר וממש שמח...  כשהלכנו  לחנות לכפר השעשועים והוא ממש  רצה כבר להתחיל לקנות דברים ממש שמח {כן אעעא עד שראה את המחירים חח של כול בובה}  

ואמממ זהו.. השגתי אישורים...

לבית ספר לימים האלו..

וכרגע אני סובלת מכאבים... אני מנסה להתבגר ולא מצליחה... בטח כולכם תגידו לכי תעשי ניתוח כמו החבר שלי שאומר.... הכול לטובה...

=אספר לכם עוד משהוא שבגללו כמעט נפרדתי מחבר שלי הוא עשה את המעשה הכי גועלי שהיה לי בחיים...

{למרות שאני עדיין חושבת על זה}

אתמול הלכתי לראיון עבודה עוד אחד  במקדולנס והמנהלת ממש ממש התלהבה ממני.. ואז אני אומרת {ששני המליצה עליי לבוא לפה} חח ואז היא אמרה אעעא באמת סבבה זה טוב... ואז אמרנו אני ואחותי לחבר שלי שאחת שהוא היה מאוהב בה לא תנקוט בשמות שהיא עובדת שם... מה הוא עשה היום אחריי שעשה שעתיים בתחנת דלק ימים של ניסיון ... הוא ישר הלך למקדונלס בדיוק איפה שזאתי עובדת ולאן שאני הלכתי לראיון עבודה.. ויש כמעט בכול סניף יוכל ללכת ויקבלו אותו אבל דווקא לשם הוא הלך... זה ממש הכעיס אותי, בטח שהמנהלת תעדיף משהוא שכבר השתחרר מהצבא ויכול לעבוד כול השבוע לא כמו שאני יכולה לעבוד רק 3 ימים בשבוע...אבל מה הוא אמר יום לפניי שמעדיף בתחנת דלק מאשר במקדולס הוא לא אוהב ת'קטע של העבודה שם... ופתאום הוא עוזב תתחנת דלק והולך לראיון עבודה שם, ופתאום מתלהב מהעבודה..

וזה ממש עיצבן אותי אמרתי לו וצעקתי עליו למה אתה רוצה שאני ישב בבית וזהו ולא יעבוד? למה הלכת לשם בכלל זאתי?? הוא אמר שהוא רצה לעבוד יחד איתי ולא ידע בכלל שהיא עובדת שם... שקרן אמרנו לו אתמול והיום שאלתי את אחותי היא אמרה בטח שאמרנו...ואז הוא אמר תגורי אצל ההורים שלך שישלמו עלייך תחייה אצלם... ואז התחלתי לבכות... {אני צחקתי איתו והוא אמר לי ככה} אמרתי לו טוב עוד השבוע תעזור לי לעביר ת'דברים שלי חזרה הביתה ואז הוא אמר מה את נפרדת ממני? שתקתי... מנהלת הסניף אמרה לשנינו שתחזיר שבוע הבא תשובה... ואני כבר הגעתי למסקנה.... אני חייבת הפסקה ממנו...

אני בוכה רגישה בגלל הכאבים והניתוח המפחיד והבדידות והקנאה ... שכואבת לי וחוסר עבודה וכסף.. גורמים לבכי.. מה דעתכם?