ואוו המון זמן לא הייתי פה הזנחתי.

מצד אחד כיף לכתוב פה כי אין מקום אחר ומצד שני די מעפן רובם פה ילדים קטנים במחפשים רק "פוסטמונות" ולא באמת בוגרים כדי להבין דברים שחושבים עליהם בגיל שלי חבל שאין פה קהל בוגר גדול יותר.

בכל אופן אני יעשה מה שטוב לי ויכתוב מידי פעם כשאני יתגעגע.

מחר בגרות בתנ"ך ממש לא כיף המצב די רע. השבועיים האחרונים היו סיוט לחץ מטורף של בגריות ומתכונות בלי זמן ללמוד ביניהם אפשר להגיד שהוצאתי 1320 שקל לשיעורים פרטיים בתנ"ך בשבוע האחרון כי ידעתי שבלי זה אני לא ילמד לשני דברים במקביל.

החיים די קשים עכשיו אבל אני מוצאת את נקודות האור אנחנו התחלנו לעבוד על טקס סיום ובקרוב אני יתחיל בחיפושים לשמלת נשף למרות שממש אין לי כוח לזה אבל יש דברים בחייבים לעשות.

עם גיל חבר שלי הכל מעולה אני מרגישה שלא יכול להיות טוב יותר כל יום אני אומרת תודה על הקשר הזה ועל המזל הזה שהיה לי להיות חלק מהחיים שלו.

אני כבר מריחה את החופש שמתקרב מתכננת בראש את התוכניות שהם בעיקר עבודה, יציאות, חו"ל ויום הולדת(: יש לי הרבה זמן ויש מצב שאני ינצל אותו בלעשות פסיכומטרי אם יהיה לי כוח.

המשפחה המדהימה שלי לא מפסיקה להפתיע אח אחד עזב את הבית ועוד שבוע גם השני עוזב הבית יהיה שלי אם כל הטוב והרע שבזה. מתגעגעת לזמנים של פעם (ח לפני חצי שנה) אבל כל דבר מגיע בזמנו ועכשיו הגיע זמנינו לפרוש כנפיים.

 אה ועוד משהו לפני כמה זמן היה פרק בכמעט מלאכים ואמרו שם משהו כזה " תמימות היא הייתרון הכי גדול שלך אבל גם החיסרות"- זה טוב לראות את האנשים כיצורים טובים ולא ישר לשפוט לרעה ולחפש את הדברים הרעים בעולם אבל גם לתמימות צריך להיות גבול כי היא יכולה לפגוע. כמה שזה נכון

אני ממשיכה ללמוד בהצלחה למי שניגש!