זהו נגמר החופש ומתחיל לו הלחץ המלחיץ, מבחנים, מתכונות, בגרויות, עבודות, מה לא, בין לבין ספר מחזור, מסיבת סיום, ונשף שממש לא יצא לי לחשוב בכיוון של זה אפילו.

היה לי חופש מדהים כמו שכבר סיפרתי כזה עוד אף פעם לא היה לי, זה היה ה-חופש לא היה יום שהלכתי לישון לפני 3 בלילה וגם זה במקרה הטוב, אפשר להגיד שהלכתי לישון בבוקר וקמתי בצהרים לקניות ואיזה יציאה בערב.

פשוט עשיתי את מה שעושה לי טוב בלי לחשוב ולחשוש יותר מידי, ביליתי עם המלאך שלי, עם החברות, המשפחה.

החופש הזה זאת המפעם הראשונה שאמא שלי אמרה " איבדנו שליטה עליך " ואם כל הכעס שהיא מנסה להכניס במשפט הזה אני עדין יהיה מאושרת שהיא אמרה אותו כי כל כך הרבה זמן אני מחכה שהם ירגישו ככה שזהו אין להם שליטה עלי מעכשיו אני שולטת על עצמי, למרות שהפרצופים שלהם לא יפסיקו לעולם.

החופש הזה היה מלא ברגשות כהרגלי הרגש שלי עובד 24 שעות ביממה באופן קיצוני משל כולם פעם שנאתי  את זה, להרגיש כל הזמן זה כיף אבל מעיף לפעמים ובתכלס הבנתי שזה עדיף להרגיש מלהיות אדם אדיש וחסר רגש לא?!

אחי הגדול עזב את הבית לטובת דירה קטנה בת"א הגיע הזמן שיפרוש כנפיים ויעוף עם כל הקושי שבזה. אחי הצעיר יותר התקבל למשהו ועכשיו הוא עובר קורס הוא יגיע הביתה רק בסופי השבוע ואם הוא יעבור את הקורס שנמשך שלושה חודשים  הוא עובר לירושלים. בקיצור אני לבד בבית וקצת עצוב ומשעמם אני מחוברת לאחים שלי ומוזר פתאם להיות לבד עם ההורים, מבאס אבל מתרגלים (:

אז עכשיו צריך ללמוד! והרבה זאת הולכת להיות תקופה לא  קלה ולא טובה במיוחד אבל מצד שני הכל תלוי איך מסתכלים על זה.

סתם כי באלי

שבוע טוב לכולם

נ.ב כתבתי פוסט אתמול והוא נמחק ובגלל זה יצא לי פוסט מעפן כי כבר לא היה לי כוח תיהיו חמודים ותגרמו לי חשק לעדכן, תגובה קטנה יכולה לעשות המון. 3>