ומבחוץ את נראת חזקה כמו ברזל, לבושה בוורוד מלא, אבל משחקת באנשים בתור בובות,דורשת מכולנו את כולנו אבל לא נותנת מעצמך, אולי זה מתוך תחושת שלמות שלך ואולי זה כי פגעו בך. את חיה בתוך סרט. נמאס מדרישת התצומת לב שלך מכל תא קטן בלב שלך. מתי תביני שאת לא מושלמת שאת לא העולם תסתכלי מה את עושה לכולן
הצילו! מדממים כאן.

לכי לחפש את האביר שחור שלך אולי הוא ישאר שם כפוף למבטך האפור, חפשי חברות ותראי שכבר איבדת הכל, אך מה לעשות כל אחד בוחר בשביל אחר.

' את רכה כמו ארנבת וקרה כמו חתיכת ברזל
את כמו שק של מלט, זר בדלת,
עץ בחורף, חץ בעורף, נץ עם עצם בגרון
אפשר לספור אותך על אצבע אחת!'

'אם תסלחי לי - את צרכה לייצר סיבות טובות להתנצל', את לבושה בחליפות וצבוע כמו בסרט כחול, תראי אותך חשוכה כמו הלילה, את מתקפלת כמו אולר ומוצצת אצבע בצעקות כמו מיליוני תינוקות בחדר יולדות.

כמו מרוץ אחרי עוקבת, כל צעד מחקה, קוף אחי בן אדם אני אומרת. זה כמו הילד שחייב לרוץ לכביש אחרי כדור מספיק עם זה ודי,זה ברור!
וברור שלא תשתני כי אדם שלא בוחן את עצמו ורואה עצמו כמושלם ישאר ככה לעולם .
תפסיקי לגרור את עצמך לתהום תתעוררים והיום.כי למרות הכל נשארה טיפת חמלה עבורך.
וזו רק טיפה אחת שהולכת ונגמרת.

דיממתי את הכל החוצה.

(יצא גרוע אבל זה פרק הכל)

אילת.