היה טיול שנתי אחרון אחרון ודי זהו לא יהיה יותר, היה כיף בכללי אבל יחסית לטיול של י"ב הציפיות הם גובוהות וזה היה די מאכז. זה הרגיש כאילו שלושה ימים של הסבר על הגולן ולא מעבר לזה.העיקר כל המורים מרוצים שלא עשינו בעיות ושהיה טיול חלק ו350 תלמידים יצאו מתך 360 של השיכבה שזה יחסית הרבה לשנים קודמות, אבל זה ברור שזה יהיה ככה כשנותנים לנו לקום ב 5 ורבע בבוקר ונותנים לנו ללכת לישון ב 12 בלילה בכלל איזה דיון על הגולן ובלי זמן להתקלח או קצת לנוח אחרי,אז ברור שמרוב עיפות לאף אחד אין כבר כוח לעשות באלגן, השאלה מה חשוב יותר שלא נפריע ושיש שם טוב לבצפר או שבאמת נהנה מהטיול האחרון שלנו ושהתלמידים יהיו מרוצים.
אבל בכללי היה כיף מאוד וגם לפעמים מצחיק האכסניה היה הדבר הכי כיף היתה אכסניה פשוט מהממת שעלתה על כל צפיה אפשרים אבל חוץ מזה היו רק אכזבות
הינה תמונות:
המחשב שלי נדפק בקושי אפשר להעלות תמונות אני יעלה עוד בהמשך השבוע.
ישבתי בספסל בגינה שבורה בוכה כאילו ננטשתי, פעם אחר פעם בלי סוף כמו שק אגרוף אלפי פגיעות והכל בפנים' כל המכות מצטברות סופגות את הכל.
ולכולם מותר, אפשר, בלי חשיבה ממשים אם זה כואב או איכפת מכים שוב ושוב והשק סופג הכל עמוק.
בספסל בוכה מצפה לאיזה שהיא עזרה ויודעת שאין מקום שהיא ממנה תגיע הכל נופל עלי פתאום קולטת מה קרה כמה טיפשה.
אין ריח וטעם רגש או תחושה אדישות שנבנתה, חומה עבה וארון שננעל.
העצב פתאום לאדישות הופך.
מישיבה עוברת לשכיבה שוב מחכה .. התקווה יורדת נשפכת, הלב הופך לקר, שאלות של היגיון עולות ללא פתרונן.
נרדמת על הספסל שבגינה מול ירח מלא וכוכבים רבים.
העיניים נעצמות הגוף כולו אחרי כל המכות הופך להיות רפוי כואב ומתוח בו זמנית .מת
פתאום רואה במעמיקי דמיוני נסיך על סוס לבן דוהר לאברי יושב לצד גופתי הישנה ומלטף מרגיע אותי מדבר ומנשק את הפצעים את המכות שספגתי החלומות השחורים שחלמתי, בא ומנקה את הגופה פותח את הארון שננעל לי שובר ומפיל את החומה העבה שבניתי מחבק ומחמם את הלב הקר שלי וכל המכות מתפוגגות ממני נוטשות אותי בתמורת רגעים של רגש וחום בתמורת אהבה.של המלאך בחלום.
31.4.08
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Li0r
