מצאתי עבודה זמנית וזה היה לגמרי ספונטני. בינתיים אני מרוצה. העבודה מסיחה את דעתי וככה יש לי פחות זמן לחשוב. אני אוהבת את זה.
גברים ממשיכים להוכיח לי כמה הם שטחיים ולא רציניים. הם טועים אם הם חושבים שאני פה כדי לספק את הצרכים שלהם. אני רוצה שיכבדו אותי ואני חושבת שמגיע לי מישהו טוב.
מנסה לשמור על אופטימיות ולא להישבר למרות שיש רגעים שפשוט מתחשק לי לפרוץ בבכי. מצד שני יש את הקול הזה בראש שאומר לי לא לוותר. רוצה מאוד להאמין שמתישהו הכל יסתדר.