כן, זאת שאלה רצינית. או שלפחות היא הייתה רצינית לפני כמה ימים במסיבה של חברה שלי.
אם תרצו, תענו.
דרך-אגב, קורונה ניצחה אז. (:
זה מוזר לי לכתוב פה. אני לא רגילה. כבר מזמן לא כתבתי פה. גם אין לי מה לכתוב פה.
אבל בגלל אווירת החורף, שלא קיים בישראל, אני חושבת שאני ארשום קצת משהו. אשמח לתגובות, אבל אני לא חושבת שיהיו.
אני מפסידה את הגשמים, התחילה בסוף אוקטובר, סוף-סוף, העונה האהובה שלי של השנה. "חורף". אני מוכרחה לעבור ללונדון, ככה כל השנה תהיה העונה האהובה עליי של השנה. למרות שבישראל זה לא יכול להקרא חורף, אבל לפחות בלונדון 28 מעלות אצלהם בקיץ נחשב לשיא השנתי. אני חושבת שחורף פשוט מתאר את הישות שלי. זה מוזר, אבל זה ככה.
כמו שלפעמים כשקוראים ספר, אז קוראים איזושהי דמות ופשוט אומרים "וואו זאת פשוט אני" אז ככה זה עם חורף אצלי. וגם עם ספרים.
האוויר הקר פשוט מתאים לי. גם ככה מרבית הזמן חם לי, אז לפחות בחורף אני לא מזיעה כמו חזיר. אפשר ללבוש גם חצאיות וגם מכנס ארוך. יש סריגים שחורים קלאסיים ויפים שאפשר ללבוש עם ג'ינס, מגף, וג'קט. יורד גשם ואני הולכת מתחתיו עם מראה מעושן בעין ושפתון קליל מרוח על השפתיים שלי. העננים קודרים וככה גם הנשמה שלי.
זה פשוט אני. ככה זה.
הפסיכומטרי לוקח לי את הרוב הזמן ביום שלי. אפילו אם אני לא הולכת לקורס, אז הש.ב. תופסים חלק ניכ
ר מהחיים שלי עכשיו. והאמתי שאני אוהבת את זה. אני אדם שאוהב ללמוד, שאוהב לרכוש מיומנויות חדשות בחיים.
אני לא אדם שאוהב להירקב בעבודה/צבא, ולהכין קפה או משהו כזה כל היום.
אני אדם שפשוט צריך לדעת כמה שיותר על הכל, ובעיקר על דברים שמעניינים אותי.
אני רוצה להיות אדם כזה, שפשוט מוכשר בהכל.
ככה זה אצלי.
זה לא אנושי, זה בלתי אפשרי. אבל זאת אני.
אני אוהבת את הפסיכומטרי.
יש לי הרגשה שאני מתעלפת לפני הפסיכומטרי או לפחות מקיאה את הנשמה.
אני בכל זאת נהנת. ללמוד. זה כיפי.
אני לא אוהבת מבחנים. יש לי חרדת מבחנים, אני מתכסה כולי כולי בגירוד ואני מפחדת, אבל אני אוהבת ללמוד.
ואני אוהבת את תקופת המעבר עכשיו, שאין בית-ספר. זה מעציב אותי שאין כבר בית-ספר. אני רגילה. וזה פשוט נגמר ככה סתם. נקטע. אפילו לא הרגשתי את זה נגמר. זה מוזר... זה פשוט נראה לי עכשיו כמו חופש גדול גדול.
זה מוזר שכולם מתגייסים, והגיוס שלי מתקרב. ואני לא רוצה.
אני מפחדת.
אני לא אומרת את זה הרבה. אני בכלל מנסה שלא לדבר על הנושא הזה.
אבל אני מפחדת מזה. אני לא אוהבת שינויים. אני אוהבת את המצב כמו שהוא עכשיו.
אני מאושרת עכשיו, עד כמה שאפשר להיות מאושרת פה. הייתי יותר מאושרת אם הייתי גרה בפינלנד או לונדון, ניו-יורק... אבל אני שמחה פה. נחמד לי בינתיים. ואני לא רוצה שזה ישתנה. אבל לאט לאט זה משתנה, ובינתיים לא לטובה.
אין לי כ"כ ביקורות ספרים לתת.
בינתיים אני קוראת את דרקולה. הוא נחמד ביותר, אני אוהבת את השפה העתיקה.
למרות שלדעתי הם משתמשים יותר מדי בביטוי " IN GAY SPIRITS", אמנם התרגום שלהם שונה מהתרגום שאני רגילה אליו, אבל זה לא הופך אותו לפחות מצחיק.
קראתי את הספר "תקנות בית השיכר" אני ממליצה עליו לאנשים שלא קוראים רק ספרים רדודים, כאלה שאין להם בעיה לקרוא איזה פאולו קואלו, דוסטוייבסקי וז'וזה סאראמאגו. אני לא אומרת שהספר כבד. אני פשוט חושבת שהוא לא מתאים לקהילת ההארי פוטר. זה רומן, רציני, מציאותי. לא פנסטזיה כלשהי. לא קליל. משהו שקוראים ונהיים עצובים, ושמחים ומעבדים את הדמויות.
אני אישית, בהתחלה אהבתי את הדמות הראשית, הומר. לאחר כמה זמן, הוא אכזב אותי. היחס שלו לאנשים שגידלו אותו, לחברים שלו בבית יתומים. הוא פשוט נטש אותם לטובת אנשים שלדעתו החיים שלהם נראו לו מזהירים יותר. הוא לא חשב שייתכן שצריכים אותו, שהם לא יכולים להסתדר בלעדיו, שהם אוהבים אותו, המבוגרים והילדים, שהוא אחד מהם.
ומצד שני, זה מוזר, אבל ככה זה כולם, בסופו של דבר, כל נער מתבגר ועוזב, הולך לדרכו ובדרך כנראה שהוא מאכזב אנשים, פוגע בחלק, פוגש אחרים וחי את החיים שלו.
אולי זה פשוט כי אני לא אוהבת שינוי אז לא אהבתי ולא התחברתי לשינוי שהוא עשה. אולי פשוט לא אהבתי את העובדה שהוא אמר שהוא נוסע ליומיים ולא חזר 20 שנה, כי זה פוגע לחכות לבן אדם, ושהוא לא חוזר, ובמיוחד כשמדובר בילדים קטנים.
וייתכן שפשוט לא הבנתי את הספר כמו שצריך.
בכל אופן, הוא כתוב בצורה טובה, מלא בדמויות מעניינות ולעיתים מעצבנות.הוא לא קליל לפי דעתי. אבל מומלץ, לא לכולם. אבל חשבתי שהוא נחמד.
לא שזה מזיז כל-כך, כי אני לא חושבת שמישהו בכלל קורא פה.
סדרה נחמדה אבל הזויה ביותר שאני ממליצה עליה זה TRUE BLOOD זה משהו נחמד כזה על ערפדים.
אבל אם אתם לא אוהבים מבטא דרומי, והוא ממש מעצבן אותם, אז אני לא חושבת שכדאי שתצפו בסדרה.
מי שאוהב עירום, אז הוא יזכה להרבה מזה בסדרה.
דם, פחות.
אז אני אסיים בזאת.
שיהיה לכם לילה קר וקודר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
.†.Angel Of Death.†.
