מה הטעם לחיות בעולם שנהרס לאט לאט?
במיוחד כשאנחנו אלה שהורסים אותו.
מה הטעם לחיות בעולם, שלאנשים לא אכפת ממנו.
כן, אנשים אומרים "זה חשוב למחזר, צריך לשמור על שכבת האוזון, יש התחממות גלובלית וזה בגללנו"
אבל, אף אחד לא ממחזר, אף אחד לא נוהג פחות במכוניות, אף אחד לא מפסיק להשתמש בחומרים שפולטים גזים מסוכנים לסביבה.
אפילו אלה שטוענים שאכפת להם, הם חתיכת צבועים, ואומרים שזה לא ישנה שום דבר אם הם ינסו אפילו לעשות את העולם מקום טוב יותר.
מה הטעם לחיות, אם מפלס הים בעולם ירד ב-170 מטרים וזה לא נעצר, אם 100 מיליון כרישים נהרגים בעולם בשנה, רק בשביל שיכינו מהסנפיר שלהם מרק, ואז אחרי שכורתים להם את המרק, אז זורקים אותם חזרה לים שימותו מוות איטי, אם אפילו במקומון המזדיין הזה רשום על איזה אחד בעל מסעדה שהלך לדוג והרג כרישים ונתן אותם כסעודה במסעדה שלו, אם העולם מתחמם לאט לאט ואנחנו נשרפים בו בעודנו חיים, אם בעתיד בעלי החיים הגדולים בים יכחדו, אם אנשים זורקים את הזבל שלהם לים וככה גורמים למוות של אלפי חיות מסכנות ויש שם זבל ששווה בשטחו לשטח כפול של ארה"ב, אם מפעלים פולטים כמות עצומה של זיהום לאוויר...
מה הטעם לחיות בעולם, שאנחנו הורסים אותו.
ובשביל מה?
לאנשים לא אכפת, מהחיות האחרות, לא אכפת להם מהסביבה, לא אכפת להם שבכל 2 שניות נכרתים כמות עצים ששווים לגודל של מגרש כדורגל.
לאנשים לא אכפת מהסביבה, אכפת להם להרוויח כסף, לעבוד בהייטק.
העולם מתחרבש, ואנחנו רק תורמים לזה.
נמאס לי שאנשים עוזבים... למרות שהם כולם עוזבים בשלב מסוים.
נמאס לי שאני לא החלטית.
לא רוצה להתבגר, ולא רוצה עולם שהוא חרא.
למה לי לחיות בעולם, שאנשים הורסים אותו בכל שנייה שעוברת. ואף אחד תכלס לא שם זין על זה...
ומה הטעם לחיות בעולם הזה, שככל העובר הזמן אז הכל מחמיר.
בא לי להיות שוב בת 5, שאני לא אדע שום דבר, ושהעולם בשבילי יהיה תעלומה.
כי אז, כשקטנים, העולם נראה בעינייך מושלם.
אתה לא יודע כמה האנשים צבועים, חארות ולא אכפתיים.
כמה הם מוכנים להרוס ולהרוס, רק בשביל הרווח שלהם.
וכשאתה קטן, אתה רק שואל שאלות. לא מנסה לענות עליהם.
כי מישהו אחר תמיד יענה לך.
מה קורה לברווזים באגם כשהוא קופא.
למה ציפורים עפות בלהקות.
למה השלג לבן.
אבל כשאתה מתבגר, אתה צריך להשיב על השאלות של עצמך, והן רק מסתבכות יותר ויותר.
העיניים שלך נפקחות, ואתה מבין כמה עמוק בחרא החיים שלך נמצאים.
בסופו של דבר צריך להתבגר, אבל לפעמים, פשוט לא רוצים.
