הפעם הראשונה שחוויתי נפילת קסאם הייתה כשהלכתי להתנדב במד"א שדרות ואיך שהגעתי לתחנה בלי להכיר את העיר את המחסות בה כלום ,איך שנכנסתי ישר הושמעה אזעקת הצבע אדום ורצנו למקלט...
אבל בתאחלס הפעם הראשונה שהייתה הכי אמיתית בשבילי הייתה בטירונות!
את הטירונות שלי עשיתי בזיקים כקילומטר מרצועת עזה.
תמיד שמענו לפני שהגענו שיורים שם קסאמים אבל זה לא כל כך נורא כי חוץ מבום גדול זה שטויות.
בולשיט...
הגענו לבסיס וכמו בכל מחזור עשו לנו סיור והסבירו לאיזה מיגוניות אנחנו צריכים ללכת במקרה שיש צבע אדום ואם אנחנו לא לידן פשוט לרוץ למיגונית הכי קרובה...
אמרנו לעצמנו בסדר מלא זמן לא נפלה רקטה זה שטויות...
באותו יום הלכנו לישון,ובשעה 2 בלילה אני שומע צרחה מקפיאת דם :"צבע אדום!!!" וברקע האישה המוכרת לתושבי עוטף עזה כורזת בקול שלה צבע אדום צבע אדום, כולנו התחלנו לרוץ אחוזי אמוק למיגוניות בליווי צרחות של הזמן ההולך וקצר , 15,14,13,12,11,10,9,8,7,6,5,4,3,2,1, פיצוץ! מחריש אוזניים! כן שכחתי לספר שאמרו לנו שיש לנו 15 שניות לרוץ למיגוניות כי זה הזמן בד"כ שלוקח לרקטה ליפול, ספרנו עם כולם נמצאים והיו כמה שלא נמצאו כי לקח להם זמן לקום וזה תפס אותם בחוץ והם נשכבו על הרצפה וחיכו שיגמר.
קצת התרגשנו והיינו מבוהלים וזאת טבילת האש הראשונה שלי בעסק הזה שנקרא ירי קסאמים...
מאז גם הספקתי לראות נפילות די קרובות אליי ולהרגיש את ההדף שלהן כמו שצריך...
קסאם זה לא רק בום... קסאם זה פחד יומיומי מאיים כל הזמן בכל מקום ! הרסיסים שהוא יורה לכל הכיוונים העשן שהוא מעלה הפיצוץ המחריש הזה ! זה טירוף... 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
