שבעת מדורי גיהנום

איך שדברים מסתדרים, לאט לאט, בזהירות.

כל יום, משהו אחר קורה, לטובה או לרעה,

כל יום, משהו משתנה, לטובה או לרעה.

אתמול כתבתי פוסט על זה שיש מצב שאני גוסס,

שאולי יש לי ומשפחה שלי את המחלה שהרגה את דוד שלי. ליאור ז"ל.

היום הסתבר לי שהסיכוי הוא אפסי, ושכמעט שאין סיכוי שיש את זה למישהו מאיתנו.

ואני מרגיש טוב.

אז לכל אלה שראו את הפוסט אתמול [ואני יודע שראיתם, יש לי מד כניסות. ]

זה בסדר, אני בסדר, אני לא גוסס.

ולנושא אחר,

אני סוף סוף עושה את מה שאני אוהב,

אני לומד, אני משחק במלא הצגות, אני כותב ומביים,

אני אתחיל ללמוד גיטרה [עד עכשיו מנגן, אבל בלי מורה..],

אפילו בקבוצה כיף לי,

בתקווה שהכל יסתדר גם לכם,

אצלי זה הצליח.

פרוכטמן,

שירחאן הנמר.