אני שוכבת במיטה ומרגישה אבודה
על הקצה, עם הפנים לפתח לע ההר
בכל יום אחר הדכדוך היה נפתר ברגעים ע"י יין, סיגריה או אולי שניהם
לא היום
התחושת אבדון הזו, ההלקאה העצמית על המערכת יחסים האביוסיב שהייתי בה
לדעת שהוא נסע מפה מרגיע אותי ומעלה בי בחילה, יחד
איך אוכלים את זה?
איך יודעים שזה עבר ונגמר?
אולי זה לעולם לא יגמר ויחלוף?
מ ה ז ה מ ע ל ה ב י
*
דחף לארוז את הכל ולהתחיל מחדש רחוק רחוק
שאף אחד לא יודע מי אני
להמציא את עצמי מאפס
להפסיק להיות כזו מאיימת וחזקה
להתחיל לשתוק קצת,
להיות הנחמדה שמכינה עוגיות למשרד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הקדושה