טוב, בגלל שראיתי ששיטת ה"לפרוק רגשות בערך" לא כ"כ ממלאת לי פוסטים,
אז אני אתחיל לשיטת "מה עבר עליי השבוע" ואראה איך זה ממשיך.
יש 2 אפשרויות-שזה ידרדר לבלוג זוועתי, או שזה יצליח ויהיה נחמד ממש.
עכשיו כאן מתחילה בעיה רצינית,
תשאלו אותי מה היה אתמול-אני פשוט לא זוכרת.
היה משהו עם קניון, וואנס חדשות, אבל גם במחשבה מאומצת מאוד אני לא מצליחה להיזכר מה עוד.
היום קמתי ב-8 בבוקר, ליום שנראה לי כ"עמוס" והסתבר כפלוץ אחד גדול.
התארגנתי, אכלתי, ונסעתי לבי"ס לחזרות לטקס פתיחה, הרכב קטן שכזה.
התחלנו בפיענוח איך להרכיב את מערכת התופים החדשים של בי"ס, אני, פוסטי, ענבל, דניאל ולסמן (ועדיין נתקלנו בקשיים קלים.), והתחלנו לעבוד בערך על השיר.
בסוף יצא שבקושי ניגנתי, אז יצאתי מוקדם והשארתי אותם שם לעבוד על השיר, בהבנה שאני הולכת להעביר את הזמן מ-11 עד 4, וללכת לשבט ליום עבודה.
תפסתי את ליאני, דפנה ורוני בדיוק בדרכן לבית של ליאן, וקצת לפני שהגענו קיבלתי הודעה שיום העבודה שלי התבטל בשבט, והוא נדחה ליום חמישי. אחרי שעשיתי את דרכי מגבעת זאב לבית הכרם, והייתי די רחוקה מתחנת האוטובוס, מצאתי את עצמי מתוסכלת מטר ליד הבית של ליאן.
אמא שלי ריחמה עליי, אז היא עשתה איתי דיל שכשהיא תסיים ללמד היא תיסע לבית הספר ואני אלך לשם, ניפגש שם והיא תיקח אותי הביתה.
אחרי שמאצתי את עצמי צופה עם אמא בסרט על זונה שמישהו משכיר אותה לשבוע ואז הם מתאהבים ("אישה יפה", למי שמכיר. אבל האמת-אחלה סרט. קיטצ' רומנטי אמריקאי, לחובבים.), וכמובן שוב ליד המחשב, הגיע השיא של היום!
נסעתי עם ההורים שלי לסבא וסבתא, קבוצת שומרי המשקל המשפחתית שלנו! נשמע כמו כיף אמיתי, הא?
במשך הנסיעה ניהנו שיחות מרתקות על מעבר לירח כדרך מילוט לאסון העולמי שמתקרב, על תהליכים אבולוציוניים, על זה שאם נעבור לגור שם הצאצאים של האצאצים של האצאצים שלנו יפתחו דרכים לחיות בירח בלי חליפות חלל ובגלל זה זה גאוני, ועוד דברים שכאלו. התווכנו אפילו אם יהיו אנשים שיהיו מוכנים עכשיו לעזוב הכל ולסוע לגור בחלל.
אז זהו, זה מה שיצא.
אני לא אומר שאני מאושרת מזה, אבל לפחות היה לי על מה לכתוב.
שיהיה לכם סיום חופש מעולה, מקווה ש(להבדיל ממני)הספקתם לבצע את התוכניות שלכם לחופש..
תמר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
