מסעותיה של תמר בארץ הקודש.

כבר אתמול, בשעה שהכנתי משפכים מפימו לצוות שלי, כשהופיע הכאב המוזר בבטן, ידעתי שהפעם זה לא יעבור ב"קחי כדור ולכי לישון.".

מיד אחרי שהתחלתי להתפתל על הספה מכאבים ולבכות, גם אבא שלי הגיע לאותה המסקנה כמוני, אסף אותי מהר, ויצאנו לדרכנו לעבר מד"א (בסדר, אז זה מד"א ולא חדר מיון. אותו חרא, עם שם פחות מגניב.)

לאחר נסיעה זוועתית למדי לכיוון מד"א, נכנסתי לחדר הקטן והופתעתי לראות הר של אנשים, שכמה עצוב, ידעתי שהם לפני. מצאתי את עצמי מפלסת את דרכי בין חבורת ילדים בגילאי 1-6, והיתה שם גם אישה שמנה בגיל העמידה, אבל עליה לא מדברים.

אבא שלי הלך לקבוע תור, בעודי בוכה ומתפתלת מכאבים על כיסאות הברזל הקרים, ואישה שבאה עם בעלה והבן הבוכה שלה התחילה לשאול אותי שאלות. במהלך הנצח בו ישבתי בצד, הגיח מהחשכה דוס-אמריקאי משהו, שנראה כמו כפיל של ג'סטין טימברלייק. לפחות נוף היה. ואבא שלי גם הגיח מהצד עם קרמבו ביד, ואני חושבת שזה מיותר להסביר למה זה טוב.

לפתע, תאמינו או לא, נשמע במקרופון הקול "תמר לוי". אתם לא מתארים לעצמכם כמה זה כיף אחרי שעה פלוס בתור. כמובן שהכאב בטן כבר נרגע, כי כנראה שלרופאים יש את הסגולה המיוחדת לרפא אנשים מיד אחרי שהם קובעים את התור, לא משנה איפה הם יהיו. אבל אתם חושבים ששם זה נגמר?

טעיתם.

נכנסתי לעוד חדר בבלגן המוחלט הזה, שם עמד לו בחור מכוער שבדק לי לחץ דם (עם הדבר המפחיד הזה שנסגר לך על היד) וחום, ואני כבר הרגשתי הקלה-אני נכנסת לרופא! אבל המכשולים לא הפסיקו להגיח, ואותו בחור מכוער הוציא קופסת פלסטיק קטנה-הרי, איך אפשר ללכת לרופא בלי בדיקת שתן?

אין כמעט דבר שאני יותר שונאת מבדיקת שתן. אבל כאן אני ארשה לעצמי לא לפרט.

ואז, אחרי תקופת זמן שנראתה כמו נצח, קראו לי לחדר הרופא. תאמינו או לא, אבל זה קרה.

היה לי רופא נחמד שמדבר המון, והוא בדק פה בדק שם, והגיע למסקנה שיש לי עודף חומציות בקיבה. אז הוא הביא לי לשתות משהו שנראה כמו חלב בטעם נוראי, וכדור אדום, נתן לי הוראה לאכול ושלח אותי הביתה.

ומכיוון שכאב הבטן לא באמת עבר לגמרי עד עכשיו, רגע כתיבת הפוסט, אבא שלי לא וויתר, כי זה שיש לי בעיות בטן זה דבר שידוע ממזמן, אז הוא קבע לי תור לרופא היום.

והתוצאה מכל השטות הזאת היא שיש לי 2 כדורים סוגי כדורים משונים שאני צריכה לקחת כל בוקר וכל ערב כמו אישה זקנה (שזה לא נורא, כי אני אוהבת תרופות ושטויות כאלו:P ), אני צריכה לקבוע תור לאיזה רופא בטן שאני לא יודעת לבטא את השם שלו, ויש לי סיכוי לאולקוס.

תודו שזאת חוויה מעניינת.

ליל מנוחה,

תמר.