מסעותיה של תמר בארץ הקודש.

ניגשתי אליו, והצעתי לו עזרה.

הוא ענה בחיוב, ועשינו עבודת צוות נהדרת. שוחחנו קצת תוך כדי.

ביקשתי שילווה אותי לאיפה שאני ישנה עם הגדוד, והוא הסכים.

כשהגענו, היו שם אנשים אחרים, שאמרו שהגדוד הלך בינתיים, והם יחזרו מאוחר יותר.

הוא אמר שישאר איתי עד שיחזרו, והלכנו לשבת על הדשא הירוק ולח.

דיברנו עוד מעט, נשכבתי על הדשא, הנחתי את ראשי על רגליו, ונרדמתי, אחרי כמה דק' הוא הצטרף אליי ונרדם.

קמנו בבוקר, חייכנו אחד לשני, והוא ליווה אותי שוב לאזור בו אנחנו ישנים משתף אותי תוך כדי איך יכעסו עליו שהוא ישן מחוץ לשטח הגדוד שלו.

כשהגענו, הגדוד עדיין לא חזר. והיינו שוב רק אני, והוא.

אבל כל זה היה חלום.

אני לא מתכוונת יותר להיות הפראיירית של הבית,

נשבר לי.

נמאס לי.

נמאס לי מהכל.

שייגמר כבר כל החרא הזה.

שלא תבינו רמזים נסתרים,

סתם כי זה שיר יפה (ונורא עצוב ומצמרר) ולאחרונה אני שומעת אותו המון:

Cancer

My Chemical Romance

turn away, if you could get me a drink of water
cuz my lips are chapped and faded
call my aunt Marie
help her gather all my things
and bury me in all my favourite colours
my sisters and my brothers

still i will not kiss you
cuz the hardest part of this is leaving you

now turn away, cuz i`m awful just to see
cuz all my hair`s abandoned all my body
oh, my agony
know that i will never marry
baby i`m just soggy from the chemo
but counting down the days to go

it just ain`t leavin
and i just hope you know
that if you say goodbye today
i`d ask you to be true
cuz the hardest part of this is leaving you
woah
cuz the hardest part of this is leaving you