אוקי...
או שאף אחד לא שם לב שיש לי בלוג...
או שאני כותבת ממש ממש ממש ממש גרועה.
(משום מה אני חושבת שהאפשרות השניה יותר הגיונית..)
הבלוג שלי נטול תגובות =[
אוף...
בקשר לפוסט הקודם....
כן,הייתי ממש עצבנית על יעל.
על כולם בכלל.
אני מרגישה בזמן האחרון מה זה מודחקת...
כאילו כולם רוצים שאני יעוף...
זה ממש מעצבן ומעליב.
אמרתי ליעל שאני צריכה לדבר איתה.
עדיין לא דיברנו,אבל אני יודעת מה אני הולכת להגיד לה.
אני אגיד לה את הכל "דוגרי".
אני אגיד לה שאני לא באה לשחק משחקים,ושאם יש להם משהו נגדי,אז שיגידו לי.
כי בת'כלס..אף פעם לא היו לי חברות טובות אמיתיות
וככה למדתי והתרגלתי לא לסמוך על אנשים.לא אכפת לי גם שהיא תספר את זה לכל הטיים אאוט.
אני רוצה לדעת את כל האמת.
בגלל זה אני לא מספרת לאף אחד את הדברים האישיים שלי,וזה ממש לא טוב.
הגעתי למצב שבו אני בוכה יותר מדי,דכאונית כל היום.
אבל למדתי להיות ככה,אז כלום כבר לא ישנה אתך זה.
אז היום ביליתי בטבעת הבלוגים "~טיים אאוט!~"
ראיתי את הבלוג של חנה,מולי,רוני וכן...גם את של גיא.
אני לא בטוחה שסיפרתי את הסיפור שלי עם גיא,אז אני אספר בכל זאת..:
באחד מימי חמישי,גילי הביאה את חברתה (חנה) לטיים אאוט,וחנה הביאה איתה את ידיד שלה שהיה פעם שכן שלה (גיא).
כמו כל בן שבא לטיים אאוט (למען האמת,כל בן שאני רואה בכלל),נדלקתי לרגע גם על גיא.הוא חשב שאני ממש התאהבתי בו,ואז הוא התחיל כזה להימרח עליי.
ואז,פתאום,נשבעת לכם שאין לי מושג איך,אני מצאתי את עצמי מחובקת איתו,וכל הטיים אאוט עומד מסביבינו ואומר לנו "אתם כל כך חמודים ביחד".
באותו הרגע,כשנפל לי האסימון,קמתי ויצאתי.זה היה הזוי לרגע,כולם היו בטוחים שיקרה בנינו משהו.
בקיצור,הוא רצה לבוא אלי ביום שבת,לא היה לי נעים אז ברוב טיפשותי אמרתי "טוב,סבבה" .
הוא בא אלי,וסתם היה משעמם.זאת הייתה הפגישה הכי מיותרת בחיים שלי.
בסוף,אחרי שהוא שרץ אצלי איזה 7 שעות,יצאתי ללוות אותו לאוטו,כי באו לקחת אותו,ואז סתם נתנו חיבוק כזה,ונשיקה על הלחי שאפילו לא נקראת נשיקה,זה היה רופף כזה.
בקיצור,כמה ימים אחרי יעל הייתה בטוחה שקורה בנינו משהו,היא כל שניה שאלה אותי אם בטוח שלא התנשקנו,וגם אז,היא לא האמינה לי.
עד ששאלתי אותה אם גיא אמר לה משהו.
אחרי שעה של שיכנועים,היא סיפרה לי שגיא אמר לה שהתנשקנו,והיא התכוונה לנשיקה צרפתית.
באותו רגע,יצא לי עשן מהאוזניים,כל כך התעצבנתי עליו.מה!?למה הוא אומר דבר כזה!?איזה שקרן!אני לא מאמינה!
הייתי בשוק.
בקיצור,הפסקתי לענות לו במסנג'ר,לא באתי כמה ימי חמישי (שאלה הימים שהוא בא לטיים אאוט..)
והוא לא הבין למה אני כועסת עליו (נו באמת..!).
בסוף,באחת מההודעות הפתאטיות שהוא שלח לי במסנג'ר עניתי לו,הוא שאל אותי מה קרה שאני כועסת עליו,ואמרתי לו שהוא צריך לדעת טוב מאוד,כי הוא היה מה שגרם לי לשנוא אותו.
אז זה בערך מה שקרה ב"סיפור של גיא".
מאז אני לא מדברת איתו,ולמזלי,גם לא רואה אותו.
ולעניינינו:
נכנסתי לבלוג של גיא,וכל פוסט שני היה "אני עדיין אוהב אותך","אני חושב עלייך" ועוד שטויות כאלה.
אל תשאלו אותי למה אני קוראת את הבלוג שלו,אני סתם סקרנית.
הוא כתב שם המון דברים חמודים,אבל אם יש דבר שאני שונאת בעולם,זה אנשים שקרנים.
אז בינתיים החלטתי עדיין לא לסלוח לו.מי יודע,אולי יום אחד יתמזל מזלו ואני כן אסלח לו.
ולעניין אחר...
הייתה לנו ביום שישי הופעה כזאת של כמה ילדים מהשכבה בבית ספר,לכבוד פורים.
כשראיתי את כולם מנגנים על הגיטרות והתופים,זה עשה לי כזה חשק להופיע.
אמרתי לעצמי שאני חייבת לחרוש על סאיס ולהופיע עם איגואנה.
אמרתי לעצמי "אין אין,את הולכת להופיע בסוף שנה,בכל הזדמנות שתהיה לך לנגן עד סוף השנה,ואפילו גם אחרי."
וואוו,זאת הייתה הופעה מדהימה!
החלטתי סוף כל סוף לעשות משהו בנוגע למשקל שלי.
באיזה יום אחד בבית ספר,היו לנו שקילות.ולפי מה שבדקו אותי-הגובה שלי הוא 1.65,ואני שוקלת 52.
לפי המשקל שיש לנו בבית אני שוקלת 54,אז אני לא יודעלת מה נכון.
בכל זאת,בכל יום,משעה 18:00 אני לא אוכלת כלום.
התחלתי את זה רק ביום חמישי,ולמען האמת,זה די קשה..חח
כי אני רגילה לאכול כל היום.
הפה שלי רגיל לעבוד נון סטופ (ולא בדיבורים).
אני מקווה שזה יעזור,ושאני לא סתם יעשה את זה
עוד 18 ימים אחותי מתחנתנת!!!!!!
אאחחח!אני לא מאמינה.
זה כזה מגניב.
אחותי,זאת שתמיד אמרה "מה?עד שאני יתחתן..."
כן,זאת.
היא הולכת להתחתן!
איזה מגניב זה!
טוב....עד לכן החפירות שלי..חח
יאללה,צ'או צ'או
סיגל =]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.sb.