עוד שבועיים בערך נוטשים אותי ההורים לטובת נופיה המדהימים של ארצות הברית.
איך מתכננים טיול?
פותחים ספרים, מפות ויאללה לעבודה (האמת שזו הרבה עבודה לתכנן טיול של חודש).
על הטיול הזה הם החליטו כבר לפני יותר מחצי שנה. לכאורה נראה מאוד מתוכנן ומוקפד מצידם, אבל אל תתנו לתכנון המקדים להטעות אתכם, או לא!!
הטיול יתמקד בקניונים הגדולים (לא קניות, יא פאקצות..): הקניון הגדול, יוסמיטי, ציון, ברייס...
איפה מתחילה הבעיה? הבעיה מתחילה בעובדה המצערת שהקניונים נמצאים באזור המדברי של ארה"ב ובמדבר, כמו במדבר, בבוקר חם ובלילה קר.
וגרוע מזה: במדבר, כמו במדבר, בקיץ חום איימים במהלך היום, עם טמפרטורות שיכולות להגיע גם ל- 50 מעלות צלזיוס.
כמובן שאף בנאדם שפוי בדעתו לא ירצה לטייל בתאים שכאלה, ולכן העונה לטיולים באזורים האלה היא מאי-יוני, כשמזג האוויר עוד נסבל.
אז אחרי שהגענו למסקנה שמאי-יוני זה חוה"מ פסח של האמריקאים (באזור המדובר), אתם בטח יכולים להבין שלמצוא מלון זה לא פשוט. ואחרי הפעם הקודמת שהסוכנת נסיעות שלנו הזמינה לנו מקום בדרום דקוטה כשאנחנו היינו באורגון, ההורים שלי החליטו לא לקחת את הסיכון ולהזמין הכל לבד.
פה שורש הבעיה!
מה זה להזמין לבד? זה לצעוד לחדרי ולהודיע לי שאני צריכה למצוא להם מלון פה ופה וגם פה, ואם אפשר גם שם.
לכאורה, לא עבודה קשה מדי.. מה הבעיה למצוא מלון ולהזמין?
בעיה!!
בעיה בעייתית כשרוצים לישון בתוך הקניון או בפתח שלו!!
בעיה גדולה כשרוצים להזמין לעוד שבועיים, שיא העונה!!
ובעיה ענקית אם לא רוצים לשלם 200$ ללילה!!!!
תוצאה?
באחד מהמקומות הם יאלצו לישון באוהל! (אוהל קבוע, אבל עדיין אוהל).
אני לא ישנתי יותר מדי בשבוע האחרון.. כי מאוד נח לאמא שלי להזכר ב- 11 בלילה שאני צריכה לחפש במקום X, לא למצוא שעתיים, להתפשר על מחיר גבוה יותר (אחרי ויכוח עם אבא) ועוד להתקשר ולהזמין (כשאי אפשר דרך האתר)- לכו אתם תאייתו להם בדיוק שמות בעברית...A for apple וכל הבולשיט הזה...
ועוד היה לי בוחן השבוע... תעיד פיצה (העתודאית שלמדה איתי) שהם הציקו לי מספר פעמים יום לפני הבוחן ומנעו ממני ללמוד כמו שצריך (בסוף הבוחן היה בסדר, תודה למתעניינים):
סצנה: יום לפני הבוחן:
אמא: "מה כבר 5? זה אומר שהם הגיעו לעבודה- תתקשרי!".
אבא מגיע, וברקע בעוד אני מנסה להקשיב למענה האוטומטי כדי לדעת על מה ללחוץ זורק לי:" כמה זה עולה? איפה זה? אל תשכחי לשאול כמה זה עולה, ואיפה בדיוק ושישלחו מפה ו..."
אני: שולחת מבט עצבני לאמא שתזיז אותו משם כי להקשיב לשתי שפות שונות ביחד.. לא כל כך נח מה גם ש"כאילו דא?!" גדול על כל מה שהוא אומר.
פיצה: מסתכלת עלי, מסתכלת על התרגול שמולה ונאחנת קשות...
אז כל נקודה שמורידים לי מעבר לסעיף ב' של שאלה 1 (שאף אחד לא ידע מה לעשות בו)- זה הכל בגללם!!!
(הסבר קטן: זה לא שההורים שלי לא יודעים אנגלית, הם פשוט קצת מתפדחים מהמבטא הישראלי הכבד שלהם, ולכן מעדיפים שאני אבצע את השיחות)
ומה המסקנה מכל זה?
שחסר להם שלא יביאו מזוודה שלמה מלאה בכל טוב רק בשבילי!!! במיוחד פרצלים עם צ'דר!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סוכריות