ת"א בשבילי היא עיר אחרת. וכשאני אומרת "אחרת" אני לא מתכוונת רק ל"עיר שאני לא גרה בה" אלא לתחושה שהיא מעבירה בי.

בכל פעם שיוצא לי להיות בה לאור היום (ז"א הסיבוב הרגיל של הסנטר-קינג ג'ורג-בוגרשוב-שינקין-אלנבי-נחלת בנימין-קצת שוק) אני חושבת ישר על חו"ל. לא רק שאני לא מרגישה בה בבית, אני מרגישה שאני ממש לא בבית. זו לאו דווקא הרגשה שלילית, זה פשוט מה שזה.

היום היה יום חופש ובכדי לחגוג את האירוע יצאנו המקל, פיתה ואני לנקות קצת את הראש בעיר הגדולה. מיד לאחר שהגענו לזירת האירוע (הסנטר) חלף על פנינו, רכוב על אופניו, עידן רייכל. וואלה.. סוג אחר של סלבריטי מהסנדרה רינגלר שראינו לאחרונה בקניון רמת אביב (הלכנו לצהריים באחד הימים כשלמדנו במעונות). היה טיול רגלי חביב. לא קנינו שום דבר לעצמנו... אבל באחת מחנויות התחפושות קניתי לאחייניות יאן ותולה ציוד לתחפושות שלהן- קשת עם אוזני ארנב וקשת עם מחושי דבורה (בהתאמה). כבר אמרתי שהן הכי חמודות בעולם?? דודה גאה שכמותי...

בהמשך לסיור הסלבריטי שלנו, בעודנו חוזרות לסנטר ועוברות ליד בית ז'בוטינסקי הבחנו במספר צלמי טלויזיה שעזבו את המקום. התקרבנו עוד וזיהינו כמה שומרי ראש, אוזניות באוזניים והכל. עוד כמה צעדים קדימה ויוצא לו הביבי בכבודו ובעצמו! פיתה כמעט וזרקה עליו איזו עגבניה, אבל למזלו הרמזור התחלף לירוק וחצינו את הכביש.

המלצה לאכול: קקאו אספרסו-בר בסנטר- היה מאוד מוצלח!!

אוטובוסים הם בכלל חוויה. תמיד תהיה איזו פאקצה שתדבר בפלאפון לידך ויהיה מאוד משעשע להקשיב. הפעם זו הייתה מלצרית בבארבי שהשתמשה בהרבה "כזה", "זה" ו"כאילו" וכמובן שהיא קנתה כמה דברים "מ-א-מ-מ-י-ם". כל פריט ופריט מ-א-מ-ם בפני עצמו. כמו כן לצערה הרב היא הייתה צריכה להתחלק בסמים שלה עם אחד מחברי הלהקה שהופיעו.. באמת רחמים.

טיול בת"א זה כיף,

אבל כמה נחמד לחזור בסופו של היום הביתה.