תחושת העליצות שאפפה את הימים האחרונים מתחלפת לה במהירות עם משהו שנוטה לשנאה עצמית.

לא אין סיבה ספציפית,

כן אני יודעת שזה בגלל התקופה המלחיצה.

עדיין אוף עם זה.

אולי זו ההדחקה הזו. השאלה מה עדיף, להדחיק ולישון טוב בלילה אבל לשלם על זה במלנכוליה כשאני לבד (כשאני עם חברים זה עובר), או להיות מוטרדת באופן קבוע ולהשאיר את הלחץ על אש קטנה כל הזמן?

האמת שאני לא יודעת אם זה בשליטתי בכלל.

קצת מבולבלת לאחרונה.

סיימתי ספר סוף סוף. אות לבוא החופש, יש טיפה יותר זמן. יש טיפה יותר כח. אחרי הרבה זמן שלא הצלחתי לקרוא שום דבר. הפעם לא נרדמתי אחרי עמוד אחד (במקרה הטוב, מה לעשות? לילה, חושך, מיטה רכה ונעימה..). אם ללכת לישון לבד אז לפחות שיהיה ספר לידי במיטה :)