 כינוי:
Relax_Man בן: 30
מצב רוח כרגע:  פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2008
...
נמאס לי מצביעות של אנשים.
נמאס לי משקרים, מהאגו וממשחקי הכוח של כל היצורים החיים.
למה אי אפשר פשוט לחיות... בפשטות.
בלי להיעלב.
בלי לקחת ללב כל דבר.
למה על כל דבר, על כל דבר פעוט יכולים להתווכח איתך, ולפעמים זה מידרדר...
למה לא יכול כל אדם לקבל את חופש הביטוי? היא קיימת? טוב.... זה רק על הדפים.
אני רוצה לראות מקום אחד שאדם יוכל להביע את דעתו, מבלי להיענש, בדרך זו או אחרת.
בכל הזמנים אנשים נענשו, בכל מיני דרכים.
למה לא יכול כל אדם לחיות את חייו איך שהוא רוצה...
חייבים לסבך את הכול, ולא לטובה.
למה צריך ללמוד? למה צריך לעבוד? למה צריך בכל להיוולד? נמות יום אחד ממילא, אין דרך לשנות את זה.
נלמד? נצטער על זה כשנעבוד. נקום כל בוקר בשעות לא הגיוניות, ותמיד, אבל תמיד נעבוד בשביל מישהו. גם אדם, שלא משנה כמה ירצה או מה יעשה, תמיד יהיה מפוקח ע"י אדם אחר.
למה, אפשר להיות חופשי באמת, לאחר המוות? ואם לא? למה נוצרנו? לסבול? לשרת? למלא איזהשהוא צורך חולני ולא מובן בחייו של מישהו אחר? כמו אלוהים... אולי באמת האדם נוצר מהקוף. כן, דארווין צדק. אם כן, זה אומר שנכחד עוד כמה שנים. אז למה לא לחיות? למה צריך להיות שמועבדים למסגרת. אני רוצה להיות חופשי. לקום יום אחד בבוקר ולעשות משהו שבאמת הייתי רוצה. כי... אין חופש.
אתה נולד, אתה מחוייב ללמוד את הדברים הבסיסיים. כללי התנהגות, שפה ודברים כאלה...
אתה בגן? אתה חייב ללמוד דברים אחרים.
אתה בבית ספר? ברוך הבא. זוהי ההתחלה של הזמן שנעלם.
תעלה לתיכון... מה יש לך? חופשים.. יש שיעורים.
תתגייס לצבא. פה בכלל אין שום אפשרות של חופש.
תלמד באוניברסיטה? למה? שתעבוד? בכיף.
אתה עובד. למה? תבזבז את כל חייך, ותחלום על הרגע שתצא לפנסיה.
תצא לפנסיה.. אחח החיים מתוקים. אין חובות, אין כלום.
אבל אוי... קשהש לזוז. אתה חלש... אתה חולה... אם רק היית בן 16 שוב, אפילו ליום אחד. מה היית עושה? שיעורים?
ואז תמות... וזה דבר שרק המתים יודעים לדבר עליו.
בשורה התחתונה... אני לא יודע למה כתבתי את הפוסט הזה.
סתם... יש בי השראה.
אני עדיין לא מבין... אם הזמן עובר כל כך מהר... למה לבזבז אותו? צריך לישון עד מאוחר.. לחיות את הרגע... לא. הציליוויזציה לא מאפשרת זאת. תמיד תהיה לך מסגרת. אף פעם לא תהיה באמת אתה.
היום היה חרא יום...
קיבלתי חיסון. משולב. 4 משולבים. טטנוס, שיתוק ילדים, שעלת ודיפתריה.
לא כאב... מה זה חיסון...
אחרי זה, התחלתי להרגיש לא טוב.
כאב ראש, בחילה, חולשה, עייפות, אי שקט, הקיצר, כמעט כל מה שהיה כתוב בדף שקיבלנו שיכול להיות לנו. שיט.
ובבוקר... אחח.... הבוקר... אני על קפאין, בלי זה אני לא זז.
אורן (מחנך) מודיע לנו שהייתה לפני כמה ימים ישיבה של המועצה הפדגוגית. החליטו עלינו דברים. ואה, דין כמעט שכחתי. החלטנו שאסור לך לבוא עם לפטופ יותר. אורן, יש לי אישור מ. אורן מתפרץ לדברים שלי. אין לך אישור. אני אמרתי לך שמותר לך להיות עם לפטופ בשיעוירם שלי. אבל אורן יש לי אישור מנוירולוגית. וגם בלי קשר כל המורים האחרים הסכי מו לי לבוא עם לפטופ. בסדר, לך למזכירות בהפסקרה הם יטפלו בזה.
סליחה? אורן שלח אותי. מי זה אורן? המחנך של ח' 3. אה אורן הזה. כן, מה? הוא אמר שאני צריך לקבל אישור ללפטופ, יש לי אישור מנוירולוגית. לך לדינה היועצת (אותה אחת שעשתה לי שיחה של 3 וחצי שעות יומיים לפני תחילת השנה). הלכתי. היא אמרה שהיא מאחרת לישיבה, ושאני אבוא אליה בהזדמנות אחרת היום. וגם אם אתה רוצה לפטופ, אתה צריך לשאול אתה לא יכול סתם לבוא איתו, המורים צריכים לעשות ישיבה אם זה בסדר מבחינתם. אבל דינה, הם הסכימו לי כל אחד אישית, ושלושת המורים שלא הסכימו, זה בסדר כי יש לי אישור מנוירולוגית. בסדר, תבוא אליי בהזדמנות אחרת. אחרי זה כבר הרגשתי לא טוב. אמא שלי לא באה לקחת אותי. היא חזרה מבכית חולים לפני יומיים, שוב עניינים בבטן. הפעם זה קשור לתוספתן שהויציאו לה לפני 13 שנים (כן שהייתי בבטן שלה).
אני אלך מחר לבדוק מה קורה עם הלפטופ, בינתיים אני בא עם דפדפת וקלמר.
בשורה התחתונה, אני מעדיך לחיות כמו פעם... כמו האדם הקדמון. בלי מסגרות, בלי חובות, בלי מותרות ובלי חובות. לחיות, כדי לחיות. לא לחיות בשביל מטרה לא ברורה. לחיות בחינם, לא חיים שהכול בהם עולה כסף. לא חיים שאני חייב. נקודה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
