?...Why so alone
[=Don't Worry, Be Happy |
 כינוי:
Relax_Man בן: 30
מצב רוח כרגע:  פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2008
הירהורים של לילה...
הזמן עובר מהר מדי...
כל הזמן...
הוא לא מפסיק לעבור.
זה לא נתפס, לא נקלט...
איך אני כותב את הפוסט הזה? הייתי עם שיר בהופעה לפני 3 דקות.
איך הייתי עם שיר בהופעה? התחלתי כיתה ח' לפני שעה.
איך התחלתי כיתה ח'? אתמול הייתי במפגש שלפני כיתה ז'.
איך? הרי רק שבוע שעבר עליתי לבמה, במופע סיום של כיתה ו'.
זה לא נתפס...
איך שהזמן עובר.
לא משנה מה אעשה... אי אפשר להאט אותו, לעצור אותו. הוא חזק ממני.
הזמן עובר כל כך מהר...
לא משנה כמה אנצור כל רגע, הוא יחלוף כהרף עין.
לא משנה את מי אפגוש, הוא ייעלם לאחר דקותיים.
לא משנה מה אחשוב, אעשה או אשיג, הרגע יחלוף ויעבור במהירות לא נתפסת.
לא משנה כמה כל רגע נראה ארוך, כמה יום מייגע ולא סופי, כמה זמן נשאר... הכול ייעלם.
שהייתי בכיתה א', חשבתי שאני עובר חיים שלמים לפני שיצאתי שוב להפסקה.
בכיתה ו', רציתי כבר לחזור הביתה למחשב.
בכיתה ח', לא משנה כמה היום יהיה ארוך, כמה אני אהיה מותש, לא תעבור שניה ותיגמר השנה.
וככה, הזמן ימשיך לחלוף.
כשאני אעלה לתיכון, לא אבין מתי הספקתי לעלות לכיתה א'.
כשאסיים צבא, לא אבין מתי הפסקתי לסיים תיכון.
כשאהיה בוגר, אחיה ברשות עצמי, לא אבין מתי הספקתי לסיים את לימודיי ושירותי הצבאי, מתי הספקתי לעזוב את הבית.
ואז, באותו יום...
כשאהיה על ערש דווי, לא אבין כיצד הספקתי, להיוולד, לסיים גן, לסיים יסודי, לסיים חטיבה ואז תיכון, לסיים צבא, לסיים ללמוד באוניברסיטה, להתחיל לעבוד ולצאת לפנסיה.
ואז, כשאעלה לשמיים, ולא אדע מה יקרה, הזמן כנראה ימשיך לחלוף לכל האנשים האחרים...
וסיימתי עם הפוסט העמוק הזה..
הייתי עם צ'וקי היום בסרט, הוא ממש רצה שנלך ל"בולט".
הלכנו לגירסא בתלת-מימד.
היה כיף.
וזה לא כמו פעם. אני זוכר שהייתי יותר קטן, יצא ספיי קידס 3, והוא היה הסרט הראשון בתלת-מימד (לפחות בארץ).
היו משקפי קרטון מחורבנות, שנהרסו בסרט, שרק 1% ממנו היה באמת בתלת מימד.
היום זה משקפי פלסטיק, שכל שניה בסרט, אפילו חתיכת דשא, היא בתלת מימד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
