מיומנו של אנטיפת

אוח.. !

יש ימים שבהם בא לי פשוט להתפוצץ מרוב עצבים!!
שוב, אנשים מאכזבים אותי.. לדעתי זה החברה הגרועה שאני נמצא בה כבר יותר מדי זמן...

ואת..
כבר מזמן שלא היו לי רגשות שכאלה... ומזמן שלא קינאתי לבחורה ככה...
אני כל כך שקוע בדיכאון שלי שאני לא שם לב לכלום חוץ מעצמי. גרוע. אבל גם ככה לא היה לי סיכוי מולו... אז אני מקווה שטוב לך, ושהוא מזיין אותך כמו שצריך...

ואתה..
מאכזב אותי פעם אחרי פעם אחרי פעם...
להפקיר חברים אחרים שלך שאתה מכיר אולי חודש וחצי קשה לך... אבל אותי, זה מאוד קל...
אחרי שנים ארוכות של קשר...

ראיתי פה באחד הבלוגים לוגו שתיאר באופן שאינו משתמע לשתי פנים את ההרגשה שלי:
Don't make someone a PRIORITY, When they're only making you an OPTION.

לא להאמין כמה שזה נכון.
כמה שאני משקיע. כמה שאני אתאמץ. כמה שאני אחייך וכמה שאני אשתדל להיות נחמד-
אני תמיד נשאר לבד בסוף...
עם דיכאון שהולך וגובר. אני תיכף חוזר גם לתרופות...
וגם האנורקסיה שלי מתחילה להראות סימני קיום. והכל כל כך מפחיד.
ואין אף אחד לשתף.

הסופ"ש הקרוב היה אמור להיות כיפי. אבל אני חושב שאני אוותר על ה"כיף" הספציפי הזה... אני לא מוכן להיות חלק מלהקת צבועים.  סתם יגרום לי להרגיש לא רצוי שוב.. מזל שידעתי על זה מראש.
גם ככה יצא ששוב, הייתי רק אופציה... דאם איט.

לא יהיה טוב!

Lynx

אז ככה זה באמת מרגיש?
תמיד דמיינתי את זה, כי אף פעם לא באמת סיפרת מה קורה שם...

אבל אחרי שראיתי, זה היה ממש כמו בדימיון.

צחוק

הנאה

יחד

הכל בחדר אחד...

כמה בר מזל אדם יכול להיות. ולא רק אתה.

וכמה ביש מזל אדם יכול להיות. וזה לא רק אני- אבל לצורך הענין, זה מרגיש כאילו רק אני...

איך זה קרה?

ולמה רק אני נותרתי בלי?

איך זה מרגיש באמת?

כל כך הרבה שאלות. כל כך קצת תשובות. כל כך קצת זמן כדי להספיק ולחקור לעומק.

עד שכבר אין כוחות יותר.

לכל אחד יש את העולם שלו. ויש בו חסכים, כמו גם דברים אחרים.. טובים יותר.

אז מי צריך אותי כחלק מהעולם שלו?

ובלי שום קשר לפוסט הזה, אני מרגיש ממש רע עם עצמי גם בנושא אחר, והוא העבודה:

קיבלתי סוג של קידום. ואני מת לבקש העלאה, ואין לי מושג באיזו גישה לפנות, אם בכלל...

מה שאני בטוח יודע הוא, שאם אני לא אעז לבקש בכלל, הסיכויים שיקרו משהו הם אפסיים.

זה רק עניין של גישה כנראה. ותזמון. ועוד כמה דברים שאני בטח לא רואה ואהרוס לעצמי אח"כ, ואבכה על כמה הייתי מפגר ש"עשיתי ככה, וככה"...

נו. ככה זה.

Lynx