לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מיומנו של אנטיפת


Death is nature's way of recycling human beings.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

פתאום התעוררתי


בלי לשים לב,

אני יורד ויורד ויורד...

 

עוד יום עובר,

עוד לילה עובר,

 

ואני אפילו לא מרגיש את המחסור...

ואז אני רואה אותו. ומתעוררת בי בחילה.

בראש- אני רוצה אותו.

אבל בגוף- לא מסוגל!

 

עד שזה קרה...

התעוררתי מאוחר מדי.

פתאום גיליתי שאולי זה לא כל כך טוב,

ואני חייב להחזיר לעצמי את הכל, לפני שיהיה מאוחר מדי!

 

פתאום התעוררתי,

 

אנורקט.

 

Lynx

נכתב על ידי , 31/5/2008 01:08   בקטגוריות דיכאון, אני שונא את עצמי, לא מובן, אנורקסיה, בולימיה, אוכל, איבוד שליטה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Avatarכינוי: 

בן: 39

MSN:  בקשו ממני

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMadCatLynx אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על MadCatLynx ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)