מיומנו של אנטיפת

אוח.. !

יש ימים שבהם בא לי פשוט להתפוצץ מרוב עצבים!!
שוב, אנשים מאכזבים אותי.. לדעתי זה החברה הגרועה שאני נמצא בה כבר יותר מדי זמן...

ואת..
כבר מזמן שלא היו לי רגשות שכאלה... ומזמן שלא קינאתי לבחורה ככה...
אני כל כך שקוע בדיכאון שלי שאני לא שם לב לכלום חוץ מעצמי. גרוע. אבל גם ככה לא היה לי סיכוי מולו... אז אני מקווה שטוב לך, ושהוא מזיין אותך כמו שצריך...

ואתה..
מאכזב אותי פעם אחרי פעם אחרי פעם...
להפקיר חברים אחרים שלך שאתה מכיר אולי חודש וחצי קשה לך... אבל אותי, זה מאוד קל...
אחרי שנים ארוכות של קשר...

ראיתי פה באחד הבלוגים לוגו שתיאר באופן שאינו משתמע לשתי פנים את ההרגשה שלי:
Don't make someone a PRIORITY, When they're only making you an OPTION.

לא להאמין כמה שזה נכון.
כמה שאני משקיע. כמה שאני אתאמץ. כמה שאני אחייך וכמה שאני אשתדל להיות נחמד-
אני תמיד נשאר לבד בסוף...
עם דיכאון שהולך וגובר. אני תיכף חוזר גם לתרופות...
וגם האנורקסיה שלי מתחילה להראות סימני קיום. והכל כל כך מפחיד.
ואין אף אחד לשתף.

הסופ"ש הקרוב היה אמור להיות כיפי. אבל אני חושב שאני אוותר על ה"כיף" הספציפי הזה... אני לא מוכן להיות חלק מלהקת צבועים.  סתם יגרום לי להרגיש לא רצוי שוב.. מזל שידעתי על זה מראש.
גם ככה יצא ששוב, הייתי רק אופציה... דאם איט.

לא יהיה טוב!

Lynx