6/10
22:20
...מלים לא ישנו כאן כי אני לא אהיה מסוגלת לתאר בדיוק עד כמה ועד כמה ועד כמה...
10/10
19:58
... כמיהה חזקה להתעטף בבדידות ובמילים הנובעות רק ממני ומעיני. הרי שהדממה היא התהוות הבדידות ומלים הן דרך למצוא את שאבד. עד שאני אכיר געגועים, עד שיכאב לי- הרי זו התהוות האהבה ולכאב המתוק הזה בדיוק כולנו משתוקקים בפחד. הפחד.
14/10
21:35
... טעות מטופשת, הרי אני לעולם לא אשתייך ומעולם לא ארצה להשתייך לחברה הרקובה (כמה בנאלי) בלב שלם. אני חייבת ללמוד להשלים עם עצמי, לקבל את השוני ואת החולי שהוא רק דרך נוספת לחיות. חובה עליי להתחזק. והרי אני לא חלשה יותר מכל אותם האנשים המתבוססים בגועל של עצמם אז למה אני נראית כה שברירית בעיני כולם?
16/10
22:13
לא זכורים לי הקול והמגע שלו.
19/10
23:25
אני לא מצליחה לעצור ולא מצליחה להחליט. דברים שהסבו לי אושר מעוררים לא יותר מפחד אדיש שגובל ביאוש.
אני רוצה את העולם ורוצה שהעולם יעזוב אותי במנוחה.
רוצה להרגיש את אותם הדברים שידוע לי שאני מסוגלת להרגישם, הדם המבעבע מסגיר אותי, והלב. רכה, כנועה ואוהבת.
...נושמת לרווחה, אין לי ממה לפחד. המחר יביא איתו זריחות שנואות ושקיעות אהובות וזריחות אהובות ושקיעות שנואות. מה היא אהבה והאם היא שווה משהו ללא שנאה? אני אוהבת אותו, אני אוהבת אותו, אני אוהבת אותו. אהבתי אותו גם כששנאתי בדיוק כמו שאני אוהבת את עצמי גם כשאני שונאת ומשחיטה.
היאוש הזה חולף כמו שהוא בא.
הלילה אני אוהבת ואולי צדק מי שאמר שאהבה היא הכל.
26/10
5:15
שלווה? מעולם לא הייתי שלווה וכשהתקרבתי לכך הייתי שרויה בבדידות נוראית. בדידות ושלווה, האם אלה שתי מלים המתארות את אותו הדבר? האם שלווה עוטפת אותך כשאתה מפסיק להרגיש את הכאב שבבדידות ... יתכן והכאב היא הדרך היחידה להרגיש אנושיים אבל מדוע אין זה מספיק להסתכל בתוך עיניהם של אחרים כדי לדעת בוודאות שכולנו אחד גדול אשר נופץ לרסיסים ועכשיו כל אחד מאיתנו ממשיך להתנפץ ולהתאחות ... רצף של תהליכים ביולוגיים ומנטליים. חלקיקים וזכרונות המרכיבים אחד שלם שישאף עד סוף חייו לשלמות השלמות. האין מושלם הוא השלם? ... רסיסים של מפץ אחד גדול.
14/11
22:05
אני שבה למקום בו הייתי ואותו לא חשבתי שיצא לי לראות שוב, שבה רק כדי לגלות שמעולם לא הצלחתי לצאת ואולי מעולם לא רציתי ... כמו לחזור לחדרך הנינוח אחרי ימים ארוכים בהם לא ביקרת בו, את מזהה כל חלקיק ומבינה עד כמה התגעעגעת למרות שכל כך השתוקקת לעזוב, את מבינה שזאת את ואין לך אף אחד אחר.
30/11
7:04
... למצוא איזה דפוס על מנת ללמוד להמלט ממנו ולשרוד אבל אני לא מצליחה.
עד כמה ענוגה הדרך הבייתה.
... להבין מה גורם לך להיות כל כך עצובה ולעקור את זה החוצה. את עצובה בגלל היוולדותו של היום החדש וזה יעבור עם השקיעה. אל תפחדי מדבר, תחלמי.
6/12
7:28
... גיהנום פרטי, אף אחד לא יבין את הנבירה בפחים. אני לא מאמינה למה הפכתי.
למה. למה. למה.
13/12
2:25
חיים חדשים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
milk*