אני קמה כל יום בדיוק בשש ועשרה. בשש עשרים וחמש אני שמה פעמי לכיוון תחנת האוטובוס, לפעמים אני רואה אותו מרחוק וחוצה את הכביש המהיר הסואן לקול צפירת המכוניות וגידופי הנהגים. i'm so goddam lucky. יום אחד, חיי יסתיימו ככה, ימצאו את איברי הפנימיים מרוחים על הכביש בניסיון כושל להגיע לשומקום. למען האמת, לא יקרה שום דבר אם אני אפספס את האוטובוס הראשון. מיד אחריו מגיע האוטובוס השני. אחרי הכל, זה לא סוף העולם שאני נוסעת אליו. זאת סך הכל תל אביב.
תל אביב... המקום בו היונים סובלות מעודף משקל, הנשים מחוסר משקל והגברים מ... לא יודעת ממה אבל הם כנראה סובלים ממשהו. אף פעם לא חיבבתי את העיר הזאת, זה רק עוד מקום שאני לא שייכת אליו. וכן, אולי כוכב הלכת הזה מורכב מ 510065600 קילומטרים מרובעים שאין לי מקום עליהם אבל אני עדיין לא מפסיקה לחפש.
איך עובר היום שלי? אוי, בבקשה, אל תשאלו אותי. זאת שאלה שהתשובה אליה מתרחקת ממני עם כל יום שעובר. אני צוחקת כשכולם צוחקים, מדברת כשפונים אליי, שואפת כשדם רווי בפחמן דו חמצני מגיע לראותיי אם לזה אתם מתכוונים.
יש לי המון דברים מצחיקים לספר וכל מיני חוויות שעברתי ולא סיפרתי לאף אחד שהייתי רוצה לחלוק כאן, הייתי רוצה גם לספר לכם עד כמה עצוב ובודד לי ועד כמה... הבעיה היא שאני ריקה. באמת. זאת לא קלישאה. אני לא יודעת איך להסביר את זה אבל זה כמו לראות סרט על עצמי, מאחורי המסך יש מישהי שהיא אני ואולי לא אבל אני יכולה רק להסתכל. תארו לעצמכם שאתם חפץ, תארו לעצמכם שאתם יכולים לתאר לעצמכם איך זה מרגיש להיות חפץ, תארו לעצמכם שפעם אתם קיימים ופעם אתם לא ואין לכם מושג מה מתרחש באמצע, תארו לעצמכם איך זה מרגיש לא להרגיש, תארו לעצמכם איך זה להרגיש כל כך חזק שזה לא הגיוני בכלל, תארו לעצמכם מה היה קורה אם העולם שלנו לא היה מושטט על פרדוכסים וחוש הומור חולני.
תארו לעצמכם שהחלום הכי גדול שלכם התגשם ומסתבר שזה לא מה שרציתם ואתם לא יכולים לצאת כי אין שום דבר שאתם רוצים.
ככה זה כשאת אלוהים מתבגר. יהיה טוב.
אני קמה כל יום בדיוק בשש ועשרה למרות שאני מנסה להתעורר הרבה לפני. למרבה הפלא אני ישנה וזה כבר לא כל כך קשה להתעורר. היום מתחיל והיום נגמר. אני כאן ושם ובעוד איזשהו מקום ואני לא מצליחה להגדיר שום דבר. הייתי דואגת לשפיותי אבל מאז ומעולם שפיות הייתה הדבר האחרון שהאמנתי בו.
מעולם לא הייתי כל כך חיה. אני לא יודעת מה קרה, אני רק יודעת שאני לא אצליח להחזיק מעמד הרבה זמן ושאני לא רוצה לחיות אחרת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
milk*