Honey can be †oxic too
I look in the mirror and see your face.
If i look deep enough,
so many things inside that are just like you are taking over.
|
|
התחלה מחדש.
התחילה לי תקופה טובה בזמן.המצברוח טוב ולא נהרס כבר המון המון זמן,למדתי להיות אופטימית,למדתי שוב לאהוב את עצמי כפי שאני,לחיות את הרגע.בקיצר,להסתכל על העולם ולראות את הצדדים הטובים שבו ולא רק את הרעים.
אני מתחילה להיות עצמי שוב.התקופה הרעה בחיים שלי ניגמרה ואני מאמינה שאני לא אשקע יותר כמו ששקעתי בתקופה של ה8-9 חודשים האחרונים.הנה אני שוב כאן,מלאת שמחת חיםי,קופצנית והיפראקטיבית.מה שלא יהיה,אני לא אתן לכלום יותר להביס אותי.
אני סוףסוף מוכנה להסביר למה שקעתי.אולי זה מה שיגרום לכמה אנשים שהתרחקתי מהם להבין אותי ולא לכעוס עלי בגלל שלא שמרתי איתם על קשר כלכך המון זמן ובגלל שפשוט התנתקתי.
ובכן,לפני כשנתיים התחילו לי הפרעות אכילה.בהתחלה זה היה סתם דיאטה.אחרכך הידרדר.היתה תקופה שלא אכלתי שבועיים.היו לי תקופות של עליה.כמו רוב שנה שעברה שבה למרות המלחמה התמידית עם האוכל,המצברוח לא נהרס עד כדי כך.אבל אז שקעתי.גם מבחינה בריאותית,כי נורא הרזתי והמשכתי להרזות,וזה גרם למערכת החיסונית שלי להחלש ממש ובגלל זה התחלתי לחלות המון,וגם מבחינה נפשית.כל מילה גרמה לי לבכי.כל בעיה קטנה גרמה לי להשבר.בסופו של דבר נהייתי כלכך חולנית שלא יכלתי לבוא לביצפר.המקום היחיד שיצאתי אליו היה מידי פעם המצפה,וגם לשם אחרי תקופה כלשהי הפסקתי ללכת.חוסר מצברוח.חוסר בטחון עצמי.חוסר רצון לחיות או לעשות משהו.סתם הרגשה של התקיימות בלי מטרה.
הייתי ככה במשך כמה חודשים.בנווי גוד הצלחתי להכריח את עצמי לצאת מהבית למסיבה,נהייתי חברה של בנאדם ניפלא,אחד ה-אנשים.התחלתי לצאת לאט לאט.להתגבר.בגלל טמטומי,הרסתי את הקשר.אבל זה כבר בעבר.אני עדיין מאוד מודה לבנאדם כי הודות לו הבנתי שיש טעם לחיים והיתה לי סיבה לצאת.הייתי פחות בודדה.לאחר מכן בא עוד בנאדם.הודות לו הפסקתי לעשן.ואני לא אחזור לזה.ניפרדנו לא מזמן.
אני מרגישה טוב כלכך!נראה לי שזה סוגר את המעגל.יצאתי סופית מהדיפרסיה ומהפרעות האכילה אפילו עם לא התגברתי על זה סופית,אני עוד אצה.העיקר שאני מאמינה שיש לי את הכוח הרצון והמוטיבציה לצאת מזה.וזה מה שיהיה.אני סוף סוף מקבלת כלכך המון תמיכה.זה גורם לי להרגיש חזקה.זה גורם לי לאהוב את החיים פשוט כמו שהם.
אני יודעת שהפוסט ארוך והכל,הוא באמת מכל הלב.
| |
אההה!סקאז'י מניא צ'טו יא גריאזניי סוצ'קה!!
*לא.לשם שינוי זה לא פירוש לא נכון שלי בצורה סוטה אלה זה במת נאמר*
דמיר בפוזת לאסטצ'קה עם פרצוף מאושר וצועק לטוליק "טי גריאזניי" וטוליק נותן לו מכות בתחת.מראה שאי אפשר לפספס אבל באסה שהמצב לילה במצלמה לא בידיוק הצליח לתעד משהו.
ליונ'קה מחר מתגייס,גיוס קל שיהיה לו=]
איזה פאקינג יום הזוי בכללי היה.רופא משחפה שהסתכל עלי מוזר כשהוצאת אצלו מרשם גלולות שינה) *המבין יבין*
אחרכך קניית דמוי אולסטאר חדשות,הליכה בהם לסיפריה,ושחיקת רגלים עד הבשר ואז מתגלה שהסיפריה סגורה.בדרך חזרה,עד לאוטובוס פשוט צלעתי בהליכת סאטירים ופגשתי במצב הזה את יורה באוטובוס.בכל מקרה,כל דבר קצת שלילי היום קרה מדברים חיוביים-רגליים בקושי זזות=נעליים חדשות.כאב בטן-יותר מידי צחוק.
קיוסקמן דגיסטניץ שמכונה כדוגיסטיילץ וזה יותר מתאים לו אחרי  כל פעם שקולטים את הבנאדם במצבים מוזרם ביותרXD
מחר ביצפר=]הולך להיות יום ארוך וקה,אבל ניתגבר=]
שבוע טוב לכולם ופורים שמח(קצת באיחור...)
אה,והנה התחפושת הכי חזקה שראיתי:
 
וגם זאתי מגניבה-מזכירה לי כלכך את חריושה מספאקויינוי נוצ'י מאלישי!!!איזה נוסטלגי^.^
עריכה:
חיר איי אמ^.^:
נ.ב:רווקה מהיום=)
נ.ב.נ.ב:התיעצות:בא לי להתחיל להתנדב איפשהו,אבל אני לא רוצה להתנדב במקום שבו קשה נפשית,כמו נגיד ילדים חולי סרטן או משהו,למישהו יש רעיונות?=]
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
