מסע ליפן

אמש הגענו לטוקיו כשמזג אוויר סגרירי וגשום מקבל את פנינו ומשבש קצת את תוכניתנו לטייל ברובע שינג'וקו.

הבוקר השתפר מזג האוויר והשמש שוב מחייכת.

אנו נוסעים לרובע רופונגי בו נמצא קומפלקס של גורדי שחקים הכוללים בתחומם בתי עסק יוקרתיים בעלי סממנים מערביים. אנו שמים את פעמינו לכוון מוזיאון מורי לאמנות הממוקם בקומה ה-52 במגדל מורי. 

במקום מוצגת תערוכה שנושאה הוא - הומור באמנות.

המוצגים הם מתקופת ג'ומון העתיקה ועד ימינו. מכלי חרס מצויירים מלפני אלפיים חמש מאות שנה ועד למייצגי וידיאו עכשווים של אמנים מכל העולם, (נתקלנו אפילו באמנית ישראלית שהציגה מיצג וידיאו מעניין העוסק בדמותו של היטלר ובשואה) כשהקו המשותף הוא ההומור הבא לידי ביטוי בעבודות האמנות. חלק גדול מהעבודות מיוחדות ומענייניות.

אנו יוצאים מהמוזיאון ועוברים למרפסת התצפית. בפעם השנייה בטיול הזה אנו משקיפים ממצפור גבוה לעבר העיר טוקיו.

משם אנו יורדים לקומה החמישית שהיא קומת המסעדות. המבחר הוא עצום. מסעדות מכל העולם. 

אנו מתקשים לבחור מסעדה. בפתח אחת המסעדות עומד בחור בעל חזות מערבית ומנסה לשדל אותנו להכנס למסעדה. מדובר במסעדה איטלקית מרשימה למדי. אנו נעתרים להזמנה ונכנסים לאכול.

האוכל מדהים. סלט בר חופשי עשיר ומגוון. למנה העיקרית אנו מזמינים פסטת פירות ים וסטק דג חרב. היה טעים מאוד. אנו משוחחים עם הבחור שמשרת אותנו באופן צמוד. מסתבר שמדובר בבחור מרוקאי שחי כבר יותר מחמש עשרה שנים בטוקיו ומנהל פה מסעדה איטלקית. האווירה במסעדה נעימה והאוכל משובח וממש לא יקר.

משם אנו ממשיכים למדרחוב ברובע חרג'וקו לקניות. המחירים כאן יותר מסבירים.

משם אנו שבים למלון ומתארגנים לעזיבה.

המסע תם אך לא נשלם.

יש עוד לא מעט מקומות שהייתי רוצה לבקר ביפן, כמו בהוקאידו למשל.

צריך להשאיר גם משהו לפעם הבאה.