אני רוצה לכתוב לכן משהו קצת ארוך.
ניסיתי לרמוז לכן על הנושא בכמה פעמים, אבל לא היה עם מי לדבר.
עכשיו אני רוצה לסגור הכל סופית.
בשיחת קבוצה האחרונה שהיתה בקן אמרתי לכן בפירוש שאני רוצה לסיים את השנה בטוב, לסיים אותה בצורה טובה, עד החג קן.
קיבלתי מכן תגובה מגעילה בסגנון של:"אם את רוצה לעזוב, למה לך בכלל להתאמץ לבוא לפה?". והבנתי שאתן לא רוצות שאני אבוא. רזניק, להזכירכן, בא לטובתי ואמר שזה בסדר, שזה נכון לעשות את זה.
בסוף הגענו להסכמה.
אחר כך היתי בזמריה, וכשחזרתי (ורובכן, אם לא כולכן) ידעתן שחזרתי לרחובות, אבל אף אחת לא טרחה לשלוח לי SMS אפילו על דברים שנערכים בקן. על פעולות, שפ"קים, ועדות וכו'...
אז הבנתי בשזה במילים אחרות:"אנחנו לא רוצות שתיהי חלק מהקן, ואנחנו לא נערב אותך בשום דבר". אז בסדר, קיבלתי את זה. המשכתי בחיים שלי, והבנתי שמהצד שלי אני רציתי לבוא בטוב, וחבל שככה הרסתן את זה.
ובאמת תודה שנזכרתן פתאום שיש חג קן עוד שבוע וקצת, ופתאום טלפונים של:"תשתתפי בחג קן". למה לי?. אז פתאום, אחרי שלא שיתפתם אותי בכלום, אני אתנהג כאילו הכל בסדר, ואתחיל לעבוד איתכן?. לא!. פשוט לא!.
ואתן יכולות לתרץ את זה, אבל עובדה שעל הפעולות סיום של הקבוצה לא ידעתי. לא היתי חלק מהקבוצה הזאת כל השנה?..
אבל באמת, במקרה הזה זה לא רק אשמתכן. אני מאשימה את רזניק ורעות. ואני יותר כועסת על רזניק.
וכמה היה נחמד לי לגלות שעשיתן פעולת סיכום בים בזמן שהיתי בזמריה, ואולי לא היה לכם זמן אחר, אבל לפחות להגיד, משהו.
אבל כלום.
אז זהו.
אני לא רוצה להיות חלק מהקן הזה, ובטח שלא מהקבוצה הזאת.
אני מצטערת להגיד לכן, אבל הפכתן להיות כזאת קבוצה מגעילה, ואני לא רוצה להיות חלק ממנה. בכלל. אף פעם.
חבל שכזאת קבוצה הורסת את הגישה של השומר הצעיר.
מצטערת, אבל זה מה שאני חושבת עליכן. כקבוצה.
היה לי נורא כיף שנה שעברה, וזה עצוב לי שהקבוצה נהפכה להיות משהו שאני כל כך סולדת ממנו.
אז זהו.
מילות פרידה.
שלום. ולא להתראות.
בר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
