לחלום בגדול

יש לי חבר שמה לעשות הוא די טמבל.

התחברנו בכיתה י' כשהייתי חדש בעיר ולא הכרתי אף אחד ומאז זה נשאר תוך כדי שהקשר נחלש יותר ויותר עם השנים.

טמבל הוא בחור חביב, אמריקאי במוצאו שמאד מתלהב מכל דבר ומנהג אמריקאי, מתקשה להבין דברים מסויימים או לנהל דיון כלכלי/פוליטי/כלשהו שלא קשור לליגת ה- NBA, אבל כמו שאמרתי, הוא בחור ממש ממש נחמד.

בשנים האחרונים יוצא לנו לדבר משהו כמו פעם בשלושה-ארבעה חודשים, ולהיפגש אולי פעם או פעמיים בשנה.

היום טמבל מתחתן וכל ההתארגנות לחתונה שלו רק מראה עד כמה הוא טמבל.

מסיבת רווקים שהונחתה לארגון עלי למרות שהייתי שקוע בבחינות לשכה, רשימת משתתפים שהועברה טיפין טיפין מלווה בחוסר החלטיות בנוגע למסיבה עצמה.

בסוף עשינו קמפינג בחוף הבונים בסופ"ש האחרון, אחרי שטמבל כבר דחה את המסיבה פעם אחת.

קמפינג זה נחמד, רק שטמבל פרש לשינה באחת עשרה וחצי... ממש מסיבת רווקים מטורפת .

טמבל בחר בבחורה מקסימה ואינטליגנטית בתור אשתו לעתיד (אולי הוא לא כזה טמבל סה"כ), והחתונה תיערך בסוף העולם שמאלה.

על כן טמבל ארגן לנו הסעות.

רק שטמבל התקמצן טיפה ואיחד הסעות בין איזורים ככה שאני אמור להיות על ההסעה בשעה 16:30!!!

טמבל לא מבין שזה מוקדם מדי ושלקבוע קבלת פנים בשעה 18:00 וחופה ב- 19:00 בסוף העולם זה לא ריאלי.

שאר האורחים לא יודעים זאת, אבל טמבל הלך על חתונה במתווה אמריקאית עם להקות וללא תקליטן, האמת שזה קונספט מעניין, השאלה היא רק כמה אהיה מותש מהנסיעה הארוכה שהוא הכין לי (שעתיים וחצי עד שלוש שעות).

אז שיהיה מזל טוב לטמבל, ומי ייתן שימשיך להיות בחור נחמד, שטותניק ומה לעשות, גם קצת טמבל...

איקס.