תמיד תכננתי קדימה איך ייראו החיים שלי, מה אני אעשה, עם מי אהיה, איזה ידע אני רוצה שיהיה לי, שפות, טכנולוגיה, תארים.
תמיד תכננתי איפה אני אגור, ועם מי, ואיך יראו חיי הרווקות שלי וכו'.
ותמיד, אבל תמיד, אמרתי לעצמי, רק צריך שזה ייגמר ושהדבר ההוא ייגמר ואז, אז אני אתחיל את החיים שלי.
ובכן קוראים וקוראות, יפים ויפות, נכבדים ונכבדות, זו טעות.
החיים זה מה שקורה בין כל התכנונים, וצריך למצוא דרך להגשים את המטרות שלנו תוך כדי אותן מטלות ותקופות סיזיפיות, כי בדיוק שם, מתחבאים החיים שלנו.
אי לכך ובהתאם לזאת אני מודיע בזאת על מעבר לת"א בחודשיים הקרובים. צריך למצוא שותף או שותפה שלישיים, דירה ולעבור. ולא אכפת לי שיש לי שני סמינריונים להגיש (לאחד נרשמתי מחדש), ולא אכפת לי שאין לי עדיין מספיק כסף, ולא אכפת לי מהמון דברים, החיים זה כל מה שקורה בדרך, ואני לא מתכוון להחמיץ אותם יותר.
אני הולך ללמוד גרמנית, ספרדית ומחשבים, אני הולך לעשות GMAT ואני אסיים את הסמינריונים שלי. הכל במקביל.
אני מתחיל לעשות כושר, לא מחכה למעבר לת"א, עכשיו. אני הולך להכיר אנשים חדשים, לא בת"א, לא אחרי הכל, אלא כאן ועכשיו. אני אסגור סטאז', לא אחרי הסמינריונים, אלא עכשיו. אני חוזר לטייל, לא אחרי הסמינריונים, לא אחרי מעבר הדירה, אלא עכשיו.
החיים זה מה שקורה עכשיו, אין שום ערבות שמחכות לי עוד 70 שנה, 60 שנה ואפילו שנה. ולכן עכשיו זה הזמן לחיות.
אני מתחיל לחיות!
אגב, מסקרן אותי כמה תצחקו כשתראו את רובי וויליאמס בקליפ הבא,
נ.ב. אם מישהו רוצה ללמד אותי איך שמים ממש את הקליפ בפוסט, הוא מוזמן, אני אשמח לדעת.